Heading 1

שימור מבנים ואתרים


 

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בישראל בחשיבות שימור מבנים ואתרים והצורך לטיפול בנושא. כתוצאה מכך, יותר ויותר יזמים וקבלנים מוצאים עצמם נדרשים להתמודד עם דרישות הרשויות בנושא זה כמו גם עם השלכותיהן של דרישות שימור אלו על הכדאיות הכלכלית והעלויות של פרויקט הבניה אותו הם רוצים להקים.

נושא השימור מוסדר בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

מעבר לכך, ישנה הנחיה של מנהל התכנון (עוד מ-2008) כי יש ליצור הן תיעוד מקדים (מסמך שנועד לתאר את "סיפורו" של האתר ולאפשר הערכתו מהבחינה ההיסטורית-תרבותית, אורבנית וכיוצ"ב) והן תיק תיעוד (מסמך בו יש פירוט של מכלול המידע ההיסטורי-תרבותי והאדריכלי בנוגע לאתר, החל מהרמה הכללית ועד לפרטי הבניין, פירוט חומרים וכיוצ"ב) לאתרים, וזאת לצורך שימוש מיטבי בהם בהליך התכנון. באופן זה, ימנע האובדן של נכסי תרבות ומורשת בשל חוסר ידע.

 

בהתאם להנחיה, הדרישה להכנתו של תיק תיעוד בידי מוסד התכנון תקבע, במידת הצורך, כאחד מהתנאים לצורך מתן היתר הבנייה. בנוסף, דרישה זאת עשויה להופיע במסגרת תכנית בסמכות ועדה מחוזית כהנחיה לשלב התכנון המפורט. יודגש הצורך באבחנה בין האתר מבחינה היסטורית-תרבותית לבין פתרונות תכנוניים. בתיעוד מקדים ובתיק תיעוד, לא יכללו הנחיות ומסקנות באשר לפתרונות תכנוניים הנוגעים לשימור האתר, אלה יבואו לידי ביטוי בתוכנית המוצעת, במסמכי היתר הבניה ובתכנון המפורט לביצוע, וזאת בשים לב למידע המופיע במסמכים הללו.

 

מעבר להסדרה ברמה הכללית כאמור, הרי מבחינה פרקטית, היזם נתקל בפועל בנושא זה של שימור אתרים כאשר הועדה המקומית לתכנון ובנייה מחליטה בפועל כי יש לשמר בנין, או קבוצת בניינים או חלק מהם לרבות סביבתם הקרובה וזאת עקב חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית.

במקרה כזה הוועדה רשאית לקבוע במסגרת תכנית השימור הוראות בדבר איסורים או הגבלות על פעולות באתר הכלול או שייכלל בתכנית השימור.

 

בעל או מחזיק של אתר שיועד לשימור, הרוצה לעשות שינוי או שימוש באתר, רשאי לעשות כן רק בהתאם להוראות תכנית השימור.

בנוסף, במקרה שהועדה לשמירת אתרים סבורה על סמך חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרות השימור, רשאית היא לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע ואם הוא לא יעשה כן היא רשאית לבצע את העבודות במקומו ולחייבו בגין העלויות ואף להפקיע את האתר או חלק ממנו.

 

בהקשר זה ניתן לציין כי נושא השימור של מבנים בתל-אביב הוא מאוד מפותח, ובעיר ישנם כ-2000 מבנים קיימים לשימור כאשר מתוכם כ-1000 כלולים תחת תכנית השימור 2650 ב', תחת 2 דרגות: א) מבנים לשימור ו-ב) מבנים לשימור עם הגבלות מחמירות. ההבדל הוא בעיקרו ביחס לנושא תוספות הבניה.

בעוד שבמבנים לשימור "רגיל" אין מניעה של מימוש זכויות בניה ובחלקם אף התכנית מוסיפה ו/או משדרגת זכויות בנייה קימות, הרי שבמבנים עם הגבלות מחמירות אין ברוב המקרים אפשרות לתוספת בניה במגרש, למעט שינויים פנימיים ובנייה מתחת לפני הקרקע. עבור מבנים אלו ניתן להעביר זכויות בניה למגרש אחר.

עוד יש לציין שלאחרונה ניכר שינוי בגישתה של עיריית ת"א לנושא, באופן שיש מעבר משימור מחמיר לשימור פרקטי, והגישה הנוכחית הינה גישה של פתיחות לרעיונות של מגוון שימושים שיהפכו את הפרויקטים לכלכליים.

Construction

 Law

     בניה. תשתיות. קבלנים. עורכי דין. 

 

© 2018-2020 by Harpaz, Oren, Adler & Co        Disclaimer

 

   |  לייעוץ משפטי בתחומי בניה, קבלנות, פרויקטים ותשתיות, צרו עימנו קשר ונשמח לסייע