Heading 1

תביעות קבלנים ותקנות סדר דין אזרחי

 

פרויקטים רבים בתחום התשתיות והבניה מסתיימים בסכסוך בין מזמין העבודה לקבלן או בין קבלנים שונים, כאשר בין הסכסוכים הנפוצים ניתן למנות כאלו העוסקים בתכולת העבודה הקבלנית, בעיות תכנוניות, איחורים ועיכובים בלוחות זמנים, נזקים שנגרמו במהלך ביצוע העבודות, וליקויי בניה. כאשר סכסוכים אלו אינם נפתרים מחוץ לכתלי בית המשפט, והצדדים נאלצים להגיש תביעה לבתי משפט, עליהם להתנהל בהתאם לסדרי הדין האזרחי הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי.

 

החל מ-5.9.2019 יכנסו לתוקפן תקנות סדר דין אזרחי חדשות, לראשונה מאז 1984. תקנות אלו יחולו, כמובן, גם על תביעות בתחום הקבלנות והבניה, בין אם מדובר במגה - פרויקטים בתחומי התשתיות והקבלנות, ובין אם מדובר בפרויקטים של בניה למגורים.

 

התקנות נחקקו לאחר שבשנים האחרונות נוצר הרושם בקרב ראשי המקצוע המשפטי, כי ציבור עורכי הדין והשופטים מתייחס אל התקנות כאל מטרד, ולא מקפיד על ביצוען.

 

התקנות החדשות נועדו לתת מסגרת דיונית חדשה שמתאימה יותר לימינו ולצרכים המשפטיים המשתנים. בבסיס התקנות החדשות עומדת השאיפה להסדרים אחידים ופשוטים, שיביאו לקיצור הליכים אשר כיום נמשכים שנים רבות, כך שנקבל הליך משפטי מהיר, יעיל וצודק יותר, באפן שיחסוך עלויות התדיינות לצדדים ולמערכת המשפט.

 

בין החידושים הבולטים-

 

  1. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קוראת לשופט שלא לשבת מהצד ולתת לעורכי הדין לנהל את הדיון כנהוג בשיטה האדוורסרית, ובלשון התקנה "בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן."
     

  2. מינוי מזכיר משפטי שתפקידו לבדוק כל מסמך ומסמך האם הוא עומד בדרישות התקנות ובסמכותו לא לאשר קבלת מסמכים. סמכות זו מעוגנת בתקנה 33(א) לתקנות סדר דין האזרחי הקובעת כי "מזכיר משפטי לא יקבל מסמך שאינו ממלא אחר דרישה הקבועה בתקנות אלה או אחר הוראת בית המשפט, ויפרט בכתב את הטעמים לכך תוך הפניה לתקנה או להחלטה שלא מולאה."
     

  3. חידוש מעניין נוסף הוא צמצום אפשרויות ההגשה בפרק הסמכות המקומית. מעכשיו תוגש תביעה לפי תקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם."
     

  4. חידוש נוסף הוא מגבלת היקף הכתיבה. עד היום הוגשו לבתי המשפט כתבי בי-דין ארוכים ומייגעים, כעת יוגשו כתבי תביעה בהיקף מצומצם (לרוב עד 14 עמודים, למעט בתביעה כספית שתתברר בבית המשפט המחוזי שם ניתן יהיה להגיש עד 30 עמודים בנוסף לכותרת כתב הטענות). תקנה 9(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי; ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים עמודים.", וכן היקף בקשות הביניים יצטמצם משמעותית לכדי 4 עמודים לבקשה, כפי שנקבע בתקנה 50(5) לתקנות סדר הדין האזרחי: "על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה (...) הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על ארבעה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים".
     

  5. גם היקף השאלונים שמחליפים ביניהם הצדדים יוגבל ל 25-50 שאלות כאמור בתקנה 56(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיה "השאלון לא יכלול יותר מ-25 שאלות כולל שאלות משנה, ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים – השאלון לא יכלול יותר מ-50 שאלות כולל שאלות משנה."
     

  6. בנוסף, הליך הערעור ייהפך ליעיל וקצר יותר, כאשר ערעור יכיל עד 10 עמודים, כאמור בתקנה 134(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי "גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, ועל עשרה עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון.". לבית המשפט תהא הסמכות לדחות את הערעור לגופו על הסף, מבלי להעבירו לתגובת למשיב, כאמור בתקנה 138(א)(1) לפיה "בית המשפט שלערעור רשאי לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל".
     

  7. חידוש מרכזי נוסף הוא ביטולם של הליכים ותיקים דוגמת המרצת פתיחה (הליך מהיר לבירור תביעות שאינן מורכבות מבחינה עובדתית) וסדר דין מקוצר (הליך המאפיין לרוב תביעות לסכום קצוב מכוח חוזה, ומזוהה בעיקר עם בנקים), אשר נעדרים מהתקנות החדשות.

 

הטמעת התקנות החדשות מהווה אתגר לא פשוט למערכת המשפט וציבור עורכי הדין, ותשפיע באופן משמעותי גם על סכסוכים קבלניים. עם זאת, אימוצן עשוי לייעל את ההליך המשפטי הסובל כיום מסחבת הפוגעת בציבור המתדיינים, לחסוך משאבים ציבוריים יקרים, ולהביא לקיצור משך הביצוע של פרויקטים בתחום הבניה והקבלנות, ובכך להועיל לציבור הישראלי כולו בכלל ולציבור הקבלנים בפרט.

Construction

 Law

     בניה. תשתיות. קבלנים. עורכי דין. 

 

© 2018-2020 by Harpaz, Oren, Adler & Co        Disclaimer

 

   |  לייעוץ משפטי בתחומי בניה, קבלנות, פרויקטים ותשתיות, צרו עימנו קשר ונשמח לסייע