Heading 1

השלמה מעשית (Practical Completion) בעבודות קבלנות


 

לעיתים רבות מתגלעת במהלך ביצוע עבודות קבלנות מחלוקת ביחס לשאלה אם העבודות הושלמו ובאיזה מועד. השאלה מתחדדת במקרים בהם העבודות הושלמו במרביתן או תוך הותרת פגמים כאלה או אחרים. האם, במצב כזה, מזמין העבודות יכול לטעון שהעבודות לא הושלמו, או שמא הקבלן רשאי לטעון שלמעשה השלים את העבודות?

לשאלה, ולמענה שיינתן לה, מספר השלכות חשובות על מערכת היחסים בין מזמין העבודות לבין הקבלן, וביניהן: (1) מועד ההשלמה בדרך-כלל מזכה את הקבלן בתשלום יתרת התמורה או שחרור בטוחות; (2) ממועד זה בדרך-כלל מתחילת תקופת הבדק של העבודות; (3) עם השלמת העבודות, ומסירתן למזמין, עובר גם הסיכון והאחריות על העבודות לידי המזמין; (4) עם השלמת העבודות מסתיימת תקופת הזכאות של המזמין להטיל פיצויים מוסכמים על הקבלן; ועוד.

כדי לנסות ולתת מענה לשאלה שלעיל, נתקבע במספר מערכות משפט זרות ובהסכמי מדף שונים לביצוע עבודות קבלנות, עיקרון של "השלמה מעשית" של העבודות. לפי העיקרון האמור, קיים שלב בביצוע העבודות שבו, אף אם לא הושלמו העבודות כולן או שלא תוקנו כלל הפגמים הידועים, ניתן לומר שהעבודות הושלמו למעשה או באופן מהותי. איך אפשר לזהות את אותו השלב או לנסות לקבוע כלל שיגדיר אותו?

הגדרה אחת של "השלמה מעשית" מצויה בהסכם מדף בשימוש נפוץ בארה"ב, אשר לפיה העבודות ייחשבו כאילו הושלמו מבחינה מעשית משעה שאלה בוצעו בהתאמה מספקת למסמכי החוזה כך שהמזמין יוכל לתפוס בהן חזקה או לעשות בהן שימוש למטרה לה הן נועדו. ההגדרה הזו נשענת על שתי רגליים: מידת התאמת העבודות למסמכי החוזה, ומידת ההתאמה הפונקציונלית שלהן לצרכי המזמין.

כמובן שהסכמים שונים עשויים להגדיר "השלמה" או "השלמה מעשית" בצורות שונות, או שלא להגדירן כלל. אף על-פי כן, ניכר, כי ערכאות שיפוטיות בארה"ב נוטות לאמץ הגדרה הדומה במהותה לזו שבהסכם המדף שלעיל.

במערכות משפט אחרות ניתן למצוא גישות מעט שונות. כך, למשל, בספרות באנגליה ניתן לזהות גישה לפיה השלמה מהותית תוגדר כאותו שלב בו העבודות הפיזיות הושלמו, פרט לחסרים או פגמים מינוריים שאינם פוגעים ביכולת המזמין לעשות שימוש סביר בעבודות בהתאם לייעודן.

אשר לדין בישראל, ההתייחסויות המועטות שבנמצא ביחס להשלמה מעשית קושרות בין ביצוע מהותי של החוזה בידי הקבלן לבין חובת תום-הלב של המזמין שלא להימנע מקבלת העבודות כאשר הן בוצעו באופן מהותי.

במקור רלבנטי אחד (ת"א (חי'') 1249/63 גרינברג נ' מלר ואח') נכתב:

 

"ההלכה הפסוקה היא כי לגבי חוזה לעבודות בניה אין רואים בביצוע המושלם והמדויק של העבודה תנאי לחיוב המזמין בשכר אלא אם כן הוסכם כך בין הצדדים. הקבלן יזכה בשכרו אם ביצע ההזמנה ביצוע למעשה (substantial performance), אף אם הביצוע לקוי. אמנם המזמין אז רשאי להפחית מן השכר (אם הוא ניתן להפרדה בין העבודה שבוצעה והעבודה שלא בוצעה) ולדרוש מן הקבלן פיצוי הנזק אשר נגרם לו ע"י הביצוע הבלתי מושלם. רק אם יש לראות בביצוע הלקוי הפרה שורשית של התחייבות הקבלן אין המזמין חייב בתשלום השכר...".

לאחרונה, ערכאה אנגלית (בית-המשפט לערעורים) הוציאה מלפניה פסק-דין חשוב בנושא. באותו הליך, אשר עסק במבנה מעונות לסטודנטים אשר נבנה בחריגה מהתכנית, קבע ביהמ"ש, כי השלמה מעשית איננה מחייבת השלמת כלל העבודות כולן פרט לזוטי דברים (שלא הושלמו או שהושלמו בצורה פגומה), אלא רק את השלמת העבודות ללא פגמים ידועים (patent defects), פרט לפגמים שניתן להתעלם מהם כמזעריים (to be ignored as trifling). 

כן קבע ביהמ"ש האנגלי, כי השאלה אם פגם מסוים הוא "מזערי" (trifling) או לא, תיבחן כעניין שבעובדה, בהתאם לחומרת הפגם, ועל פי יכולתו של המזמין לתפוס חזקה בעבודות ולעשות בהן שימוש בהתאם לייעודן.

 

יצוין כי ערכאות שיפוטיות בארה"ב נוטות לבחון מכלול שיקולים רחב בבואם לבחון אם התקיימה השלמה מעשית, ובעיקרן: (1) היקף הפגמים או העבודות שלא הושלמו; (2) מידת הקושי והעלות שבתיקון העבודות; (3) מידת הפגיעה במטרות החוזה; ו-(4) מידת התועלת או השמישות שתהיה  למזמין מהעבודות כפי שבוצעו. שיקול נוסף עשוי להיות כך שהעבודות מצויות במצב שמאפשר את הפעלתן בהתאם לייעודן (functionally operational).

Construction

 Law

     בניה. תשתיות. קבלנים. עורכי דין. 

 

© 2018-2020 by Harpaz, Oren, Adler & Co        Disclaimer

 

   |  לייעוץ משפטי בתחומי בניה, קבלנות, פרויקטים ותשתיות, צרו עימנו קשר ונשמח לסייע