Heading 1

מה בין פקיד היערות ורשיון לכריתת עצים?


 

אף שנחקקה לפני כמעט מאה שנה, כוללת פקודת היערות משנת 1926 איסורים וחובות הנוגעים כמעט לכל פרויקטי ואתרי הבניה בישראל. עם זאת, פקודת היערות אינה מוכרת לרוב האנשים בתחום וגם קבלנים או יזמי נד"לן המקיימים את הוראותיה אינם תמיד מודעים למקור החוקי לפעולותיהם כמו גם לסמכויותיו הנרחבות של פקיד היערות, יכולתו להשפיע על התקדמות הבניה, וההשלכות הכספיות הכרוכות בכך.

 

על פי הפתיח לפקודת היערות, המדובר ב"פקודה הבאה להגן על היערות וליצור ולנהל מקומות מיוחדים ליערות".

פקודת היערות מעניקה סמכויות לפקיד היערות ומגדירה אותו כך – "כל פקיד שיתמנה מזמן לזמן מטעם השר להוציא לפועל כל מטרה ממטרות פקודה זו אם על ידי שיכנוהו בשמו או בשם משרתו".

השר, על פי הפקודה, הוא שר החקלאות ופיתוח הכפר.

על פי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, "פקיד היערות ממונה על ידי שר החקלאות להוציא לפועל את מטרות פקודת היערות וצו אילנות מוגנים, מפקח מטעם המדינה על טיפול וניהול היערות, המבוצע על ידי הקרן הקיימת לישראל, מאשר את תכניות העבודה ביערות ומפקח על ביצוען, כמו כן מפקח, מנחה ומנהל את נושא הגנת האילנות בכל מדינת ישראל ביער ומחוץ ליער."

 

על אלו אזורים חלה פקודת היערות?

 

על פי סעיף 3 לפקודה, יכול השר, באכרזה ברשומות, להעמיד כל אדמות יער שאינן רכוש פרטי להשגחת והנהלת הממשלה, כאזורים שמורים ליער.

 

הוראות הפקודה חלות על כל אדמה שהוכרזה כאזור שמור ליער, וקובעות, בין היתר, כי אסור להעביר שום זכות באזור שמור ליער ללא אישור מאת השר, למעט במצב שזכות כזו מחוברת לקרקע או לבנין ואז ניתן למכרה או להעבירה בדרך אחרת יחד עם הקרקע או הבניה, ללא קבלת אישור השר (סעיף 4(2) לפקודה).

 

מהם המגבלות והאיסורים החלים על אזורים שמורים ליער?

על כל אזור המוכרז כאזור שמור ליער, חלים, על פי סעיף 5 לפקודת היערות, איסורים רבים ומגבלות על ביצוע פעולות. כך למשל קיים איסור ליטול תוצרת יער, איסור לעקור אילן מהשורש, מגבלות ואיסורים בנוגע להבערת אש, איסור לרעות בקר ואף לחרוש את האדמה, והכל אלא אם ניתן לכך רישיון מיוחד.

מעניין לדעת ש"תוצרת יער" מוגדרת בפקודת היערות באופן נרחב במיוחד וכוללת בין היתר קורות עץ, שרף, נטף, עשבים, מטפסים, עצי סכך, עלים, פירות, זרעים, שרשים, קליפת עץ, שכבת האדמה העליונה ומחצבים.

בנוסף על איסורים והגבלות אלו, מטילה הפקודה חובה על תושבים הסמוכים לאזורים השמורים ליער לסייע בכיבוי דלקות וקובעת כי "כל הנהנה מאיזו זכות שהיא באזור השמור ליער שפרצה בו אש, ותושבי כל הכפרים בגבול חמשה קילומטרים ממקום האש, חייבים לסייע בכיבויה".

 

מה ההבדל בין אילן מוגן לעץ בוגר?

מבין כל חלקי הפקודה, נראה כי חלק ה' - הגנה על אילנות מוגנים ועצים בוגרים, הינו המוכר יותר והרלוונטי יותר לחיי רוב אזרחי המדינה.

בחלק זה מסמיכה הפקודה את השר להכריז על אילנות כאילנות מוגנים (סעיף 14). כמו כן כולל חלק זה גם הוראות בנוגע לאיסור כריתה, העתקה או הובלה של אילן מוגן או עץ בוגר בלי רישיון.

כך, על פי סעיף 15(א) לפקודה, לא יכרות אדם אילן מוגן או עץ בוגר ולא יעתיקו אלא אם כן קיבל תחילה רישיון לכך מפקיד היערות.

 

אילן מוגן מוגדר בפקודה כ" עץ זית, עץ חרוב או אילן המוגן לפי צו כאמור בסעיף 14".

 

עץ בוגר מוגדר בפקודה כ" עץ שגובהו שני מטרים לפחות מעל פני הקרקע, וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות, ולעניין עץ במגרש שייעודו בתכנית בת-תוקף הוא מגורים – קוטר גזעו הוא 20 סנטימטרים לפחות".

 

פעולת "כריתה" מוגדרת בפקודה כחיתוך הגזע המרכזי של אילן מוגן או עץ בוגר בלא הותרת בדים, וכן כל פעולה הגורמת או העלולה לגרום למותו של אילן מוגן או עץ בוגר, לרבות ריסוס, הרעלה, הסרת קליפת העץ, שריפת העץ, חיתוך שורשיו או בנייה בתוך תחום קוטר צמרתו או עקירה, למעט עקירה במהלך העתקה;

 

לעומת זאת, "העתקה" מוגדרת בפקודה כעקירה של אילן מוגן או עץ בוגר משורשו ונטיעתו במקום אחר באופן שיבטיח את המשך צמיחתו;

  

הסעיף אף אוסר על אדם להוביל אילן מוגן או עץ בוגר שהובלתם טעונה רישיון על פי השר, אלא אם קיבל תחילה רישיון לכך מפקיד היערות.

עם זאת, קובע עוד הסעיף כי השר רשאי, בתנאים מסוימים, לקבוע בצו סוגי מקרים שבהם כריתה או העתקה לא יהיו טעונות רישיון לפי סעיף זה, אם נוכח כי אין צורך ציבורי בקבלת רישיון כאמור. "צורך ציבורי" לעניין זה יהיה לרבות חשיבות נופית, סביבתית, אקולוגית והיסטורית.

 

באילו מקרים רשאי בכל זאת אדם לבצע כריתה או העתקה של אילן מוגן ועץ בוגר?

 

פקודת היערות קובעת כללים לפיהם מוסמך פקיד היערות להעניק רישיון לכריתה או להעתקה של אילן מוגן ועץ בוגר האסורים לפי סעיף 15.

כך קובע סעיף 15א כי לא ייתן פקיד היערות רישיון לכרות אילן מוגן או עץ בוגר אלא לאחר ששקל, בין השאר, את תכלית הבקשה ואת מצבו, גילו, נדירותו, מידותיו, מיקומו וערכו הנופי, הסביבתי, האקולוגי וההיסטורי של האילן המוגן או העץ הבוגר שלגביו מתבקש הרישיון כאמור, ונוכח כי אין להותירו במקומו או להעתיקו.

חשוב לציין כי על רישיון כאמור לכלול קביעה מאת פקיד היערות בנוגע לחובתו של בעל הרישיון לנטוע, במקום ובמועד שעליהם יורה פקיד היערות, עץ או עצים אחרים במקום העץ הבוגר או האילן המוגן שייכרת, שערכם שווה לערך העץ הבוגר או האילן המוגן כאמור (נטיעה חלופית).

 

במקרה שפקיד היערות סבור כי בשל תנאים סביבתיים או נסיבות מיוחדות לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, ייקבע תשלום של היטל כספי במקום זאת.

על אף האמור, השר רשאי, בתנאים מסויימים, לקבוע סוגי מקרים שבהם יינתן פטור מנטיעה חלופית או מתשלום היטל כספי או סוגי מקרים שבהם יופחת החיוב בנטיעה או ההיטל הכספי

 

גם כאשר מדובר בהעתקת אילן מוגן או עץ בוגר, על פקיד היערות ליתן רישיון כאמור רק לאחר ששקל, בין השאר, את תכלית הבקשה ואת מצבו, גילו, נדירותו, מידותיו, מיקומו וערכו הנופי, הסביבתי, האקולוגי וההיסטורי של האילן המוגן או העץ הבוגר שלגביו מתבקש הרישיון כאמור, ונוכח כי אין להותירו במקומו

 

איך מתבצעת קביעת ערך הנטיעה החלופית?

על פי הוראות סעיף 15א(ה) לפקודה, על השר לקבוע הוראות בעניין האופן שבו יחשב פקיד היערות את ערכו של אילן מוגן או עץ בוגר, לעניין נטיעה חלופית, וכן – בהסכמת שר האוצר – שיעור ההיטל הכספי שישולם אם לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, אופן ומועד תשלומו, דרכי הצמדתו ודרכי גבייתו של ההיטל הכספי.

 

כמו כן על השר לקבוע הוראות בעניין תנאים להעתקת אילן מוגן או עץ בוגר, כללים ואמות מידה למתן רישיון כריתה ורישיון העתקה ותנאים לעניין גובה ותנאי ערובה שניתן לבקש ממקבל רישיון לפי פקודה זו.

Construction

 Law

     בניה. תשתיות. קבלנים. עורכי דין. 

 

© 2018-2020 by Harpaz, Oren, Adler & Co        Disclaimer

 

   |  לייעוץ משפטי בתחומי בניה, קבלנות, פרויקטים ותשתיות, צרו עימנו קשר ונשמח לסייע