תכנון ובניה

סעיף 96א לחוק קובע כך: (א) מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף 18(ג2), חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי סעיף 61א(ג)(1), חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי סעיף 61א(ג)(4), וחוות דעת נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר האוצר שהוגשה לפי סעיף 61ב(ב), יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון (ב) מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר האוצר לקבוע הוראות לעניין זה (ג) שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מסמכים, למעט הוראות ותשריט של תכנית, שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אם מצא שבפרסומם יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה.

האם ניתן לעיין במסמכי מוסד תכנון והאם חלה עליהם חובת פרסום

סעיף 99 לחוק קובע כי הוראה בתכנית מיתאר מחוזית או מקומית בדבר שמירת מקום קדוש או בדבר בתי קברות תיערך בהתייעצות עם שר הדתות; הוראה כאמור בדבר שמירה על בנינים או אתרים שיש להם חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית תיערך בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות.

מה הנהלים לגבי הוראות בתכניות השומרות על מקומות קדושים והיסטוריים ובתי-קברות?

סעיף 100 לחוק קובע כי כל מעונין בקרקע, בבנין או בכל פרט תכנוני אחר הרואה את עצמו נפגע על ידי תכנית מיתאר מחוזית או מקומית או תכנית מפורטת שהופקדו, רשאי להגיש התנגדות להן, וכן רשאים להגיש התנגדות להן - (1) ועדה מקומית, או מהנדס ועדה מקומית, שמרחב התכנון שלה כלול בתחום התכנית או גובל אותו (2) רשות מקומית, לרבות ועד מקומי כאמור בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות, שאזור שיפוטה כלול בתחום התכנית או גובל אותו (3) גוף ציבורי או מקצועי שאושר לכך בדרך כלל על ידי שר האוצר בצו ברשומות ושיש לו ענין ציבורי בתכנית (4) כל משרד ממשרדי הממשלה (5) מתכנן המחוז – לתכנית שבסמכות הועדה המקומית.

האם ניתן להגיש התנגדות לתכנית מתאר מחוזית/מקומית/תכנית מפורטת שהופקדה?

סעיף 102 לחוק קובע כי התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסוים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעתון.

מה המועד להגשת התנגדות?

סעיף 103 לחוק קובע כי התנגדות תוגש על ידי המתנגד – (1) לתכנית מיתאר מחוזית - למועצה הארצית ועותק לועדה המחוזית הנוגעת בדבר (2) לתכנית בסמכות הועדה המחוזית - לועדה המחוזית, ועותק לועדה המקומית הנוגעת בדבר (3) לתכנית בסמכות הועדה המקומית - לועדה המקומית, ועותק לועדה המחוזית.

למי מוגשת ההתגדות?

סעיף 104 לחוק קובע כי רשאי לעיין בהתנגדויות כל מי שעלול להיפגע על ידי קבלתן; אולם שר האוצר, בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי לקבוע בתקנות אם ובאיזו מידה תהא התנגדות לפי סעיף 101 פתוחה לעיון.

מי יכול לעיין בהתנגדות?

סעיף 105 לחוק קובע כי המועצה הארצית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית מיתאר מחוזית; הועדה המחוזית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שהופקדה על ידיה; הועדה המקומית תדון ותכריע בהתנגדויות לתכנית שבסמכותה.

מי דן ומכריע בהתנגדות?

סעיף 110 לחוק קובע כך: (א) על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה רשאים לערור בפני המועצה הארצית כל אחד מאלה: (1) בזכות – (א) שלושה חברי הועדה המחוזית כאחד (ב) ועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר (2) ברשות יושב ראש הועדה המחוזית – (א) מגיש התכנית (ב) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה (ג) מי שהשמיע טענות לפי סעיף 106(ב) (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש הועדה המחוזית, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית והוא יתן החלטתו בתוך חמישה עשר ימים (ג) יושב ראש הועדה המחוזית רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לממלא מקומו (ד) הערר יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לעורר החלטת הועדה המחוזית, או הרשות לערור, לפי הענין (ה) המועצה הארצית תיתן החלטתה תוך תשעים ימים מתום הגשת תשובות המשיבים או מתום המועד להגשת התשובות, כפי שייקבע, הכל לפי המוקדם (ו) לבקשת מוסד תכנון רשאי שר האוצר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן ההחלטה (ז) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

מי רשאי להגיש ערר על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תכנית או דחייתה?

סעיף 111 לחוק קובע כי (א) על החלטת ועדת ערר לפי סעיף 112 רשאים לערור בפני הועדה המחוזית ברשות יושב ראש ועדת הערר: (1) מי שהיה צד להליך בפני ועדת הערר (2) מגיש התכנית (3) מגיש התנגדות (4) מי שהשמיע את טענותיו לפי סעיף 106(ב) (5) חבר ועדת הערר (6) נציג בעל דעה מייעצת כאמור בסעיף 18(ב) (7) יושב ראש הועדה המקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה (8) מהנדס הועדה המקומית (9) מהנדס הרשות המקומית (ב) בקשת רשות לערור תוגש ליושב ראש ועדת הערר, תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים בערר החלטה של ועדת הערר, והוא יתן החלטתו תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה (ג) התקבלה רשות כאמור, יוגש הערר לועדה המחוזית, תוך שבעה ימים מיום קבלת הרשות; הועדה המחוזית תיתן החלטתה בערר תוך שלושים ימים מהיום שהוגש הערר והחלטתה תהיה סופית (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן לצדדים תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

מי רשאי להגיש ערר על החלטת ועדת הערר בפני הועדה המחוזית?

סעיף 112 לחוק קובע כי (א) על החלטת הועדה המקומית בדבר אישור תכנית שבסמכותה כאמור בסעיף 62א או דחייתה, רשאים לערור בפני ועדת הערר: (1) שניים כאחד מבין חברי הועדה המקומית (2) שניים כאחד מבין הנציגים בעלי הדעה המייעצת כאמור בסעיף 18(ב) (3) שניים כאחד מבין חברי הועדה המחוזית (4) מתכנן המחוז (5) מגיש התכנית (6) מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה (7) מי שהשמיע טענות לפי סעיף 106(ב) (ב) הערר יוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית (ג) ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך שישים ימים מיום הגשת הערר (ד) הודעה על ההחלטה בערר תינתן בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה.

מי רשאי להגיש ערר בפני ועדת הערר על החלטת הועדה המקומית?

סעיף 117 לחוק קובע כי הודעה על אישור תכנית לפי סימן זה ועל דחייתה תינתן ותפורסם בדרך שנותנים ומפרסמים הודעה על הפקדת אותה תכנית, והיא תינתן למי שזכאי לקבל הודעה על הפקדה כאמור.

מה הנוהל לגבי פרסום אישור תכנית ודחייתה?

סעיף 119א לחוק קובע כי ועדה מקומית תמסור, בכתב, לכל מעונין בקרקע, לפי בקשתו, תוך שלושים ימים, מידע בדבר התכניות הנוגעות לקרקע, בין שהן תקפות, מופקדות או שפורסמה הודעה על הכנתן לפי סעיף 77 וכן תנאים לפי סעיף 78 החלים על הקרקע, אם נקבעו תנאים כאמור; הועדה תמסור גם מידע בדבר חבות בתשלום היטל השבחה.

האם קיימת חובת מסירת מידע בדבר התכניות?

סעיף 119ב לחוק קובע כי בהליכים לאישור תכנית דרך ינהגו לפי הוראות חוק זה, זולת ההוראות המיוחדות והשינויים המפורטים להלן: (1) המדינה, רשות מקומית, ועדה מקומית, רשות שהוקמה לפי דין או גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת הממשלה, רשאים להגיש תכנית דרך לועדה המחוזית הנוגעת בדבר, בכפוף להוראות סעיף 119ג (2) לענין הוראות סעיפים 77 ו-78 – (א) פרסום בעתון של הודעה על הכנת תכנית דרך יהיה כאמור בסעיף 1א, אך במקום "בשני עתונים" יבוא "בשלושה עתונים" ובמקום "שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ" יבוא "שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים" (ב) יראו את מועד פרסום ההודעה בעתונות כאמור בסעיף 1א כמועד הקובע לצורך קביעת תנאים כאמור בסעיף 78 (3) נכללו בתכנית דרך שינוי לתכנית אחרת או הוראות המחייבות שינוי מיתקני תשתית, יצוינו בתכנית הדרך גם השינויים שיידרשו בתכנית ובמיתקנים כאמור; תכנית דרך תהווה כשלעצמה שינוי לתכנית אחרת וניתן יהיה לשנות על פיה מיתקני תשתית, רק אם נקבעו בה במפורש השינויים האמורים (4) נכללו מבני דרך בתכנית דרך, יצוינו מבנים אלה בתשריט התכנית (5) על אופן הכנתה של תכנית דרך יחולו גם ההוראות שנקבעו לענין זה בתכנית המיתאר הארצית לדרכים (6) הוגשה לועדה המחוזית תכנית דרך, לאחר שהתמלאו התנאים שבסעיף 119ג, ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לועדה המקומית, וזו תדון בתכנית ותחווה דעתה עליה תוך 30 ימים מיום שהומצא לה העתק התכנית; לא דנה הועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 הימים האמורים, רואים את הועדה המקומית כאילו לא התנגדה להפקדתה (7) ועדה מחוזית תדון בתכנית דרך שהוגשה לה לפי פסקה (1), לאחר שהוגשה לה חוות דעת הועדה המקומית או בתום המועד האמור בפסקה (6), לפי המוקדם, ותחליט תוך 30 ימים אם להפקיד את התכנית או לדחותה (8) ועדה מחוזית הדנה בתכנית דרך שהוגשה לה, תזמין לדיון את מהנדס הועדה המקומית שבתחומה מצויה התכנית, וכן את מהנדס הועדה המקומית של מרחב התכנון המקומי הגובל, אם לדעת הועדה המחוזית יש לתכנית השפעה על תחום מרחב זה, לשמיעת הערותיהם המקצועיות לתכניות והערות הועדות המקומיות שבהן הם משמשים מהנדסים (9) החליטה ועדה מחוזית להפקיד תכנית דרך יחולו הוראות אלה: (א) הועדה תמסור הודעה על ההפקדה בנוסף למנויים בסעיף 91, גם לתאגידים הפועלים על פי דין והממונים על שירותי רכבת, בזק, חשמל, מים וביוב, וכן לבעלים של מיתקני תשתית שבתחום התכנית; סברה הועדה המחוזית כי שירותים כאמור ומיתקני תשתית המצויים מחוץ לתחום התכנית, עלולים להיפגע על ידי התכנית, תמסור הודעה על הפקדת התכנית גם לממונים על השירותים ולבעלי המיתקנים האמורים (ב) התנגדות לתכנית החלה בשטח בנוי תוגש תוך 60 ימים מהיום שפורסמה בעתונות ההודעה על הפקדת התכנית הנדונה; התנגדות לתכנית החלה בשטח אחר, תוגש תוך 30 ימים מיום שפורסמה הודעה כאמור; לענין זה, "שטח בנוי" – שטח שנועד בתכנית או שתכנית מתירה בו מגורים, משרדים, מסחר, תעשיה, מלונאות, מוסדות ציבור ובנייני ציבור במרחק שאינו עולה על 100 מטרים מגבול תוואי הדרך המתוכננת (ג) הועדה או ועדת משנה שלה, תדון בהתנגדויות ותחליט בהן תוך 30 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות, ורשאית היא להיעזר לשם כך בחוקר; לא דנה או לא החליטה הועדה בהתנגדויות במועד זה, ימנה שר האוצר, לבקשת מגיש התכנית, תוך 20 ימים ממועד קבלת הבקשה, חוקר לשמיעת התנגדויות והכרעה בהן; במנותו את החוקר יקצוב השר לחוקר את התקופה לשמיעת התנגדויות ולמתן המלצה בהן, ובלבד שלא תפחת מ-30 ימים; הועדה המחוזית תחליט בדבר אישור התכנית או דחייתה מיד לאחר תום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן (ד) לא הוגשו התנגדויות לתכנית, יראו את התכנית כמאושרת בידי הועדה, כעבור 20 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות, זולת אם החליטה הועדה אחרת בתוך המועד האמור, לפי דרישה של חבר מחבריה אשר הוגשה בתוך 10 ימים מתום המועד להגשת ההתנגדויות (ה) החלטת הועדה על הפקדת תכנית או על אישורה, תירשם בפרוטוקול אשר ייחתם בידי יושב ראש הועדה ומזכיר הועדה, ויישלח לחברי הועדה ולמגיש התכנית בתוך 14 ימים מיום ההחלטה כאמור (ו) המועדים האמורים בסעיף 109(א) ו-(ב) יהיו 30 ימים; ואולם אם הוגשו התנגדויות לתכנית, יהיה המועד האמור בסעיף 109(ב) 60 ימים (10) תחילתה של תכנית דרך שאושרה, למעט לענין פרק ט', בתום 15 ימים מיום פרסום הודעה בעתון על אישורה.

האם ישנן הוראות מיוחדות לתכנון דרכים ומסילות ברזל?

סעיף 119ג לחוק קובע כי (א) בטרם תוגש תכנית דרך לועדה מחוזית, יכין מגיש התכנית תשריט דרך, בהתאם להנחיות מתכנן המחוז, ויגישו לנציג השר לאיכות הסביבה בועדה המחוזית (בסימן זה – יועץ סביבתי), למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית הנוגעת בדבר; יועץ סביבתי שקיבל תשריט כאמור, יחזירו למגיש התכנית תוך 15 ימים מיום שקיבל את התשריט, ורשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית, בתוך 15 הימים האמורים, להכין תסקיר השפעה על הסביבה; דרש היועץ הסביבתי הכנת תסקיר כאמור, ינחה את מגיש התכנית בדבר הכנתו; העתק מההנחיות יומצא למתכנן המחוז ולמהנדס הועדה המקומית (ב) הנחיות להכנת תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יהיו בהתאמה לרמת התכנית, סוגה ומקומה (ג) סבר מגיש תכנית הדרך כי לא נדרש תסקיר או חלק על ההנחיות שניתנו לו להכנתו, רשאי הוא לערור בפני הועדה המחוזית על הדרישה או ההנחיות או על דרישה להשלמת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה); הועדה תדון בערר, לאחר שתשמע את העורר ואת היועץ הסביבתי, ותחליט בו תוך 15 ימים מיום הגשתו; מגיש תכנית הדרך לא יוכל לערור על הדרישה להכנת תסקיר במקרים שהכנתו נדרשת לפי הוראות תכנית בת-תוקף (ד) התסקיר יוגש ליועץ הסביבתי, לועדה המחוזית ולועדה המקומית. (ה) תוך 15 ימים מיום קבלת התסקיר, ואם בשטח התכנית נכלל מתחם תפעולי הנדרש לצורכי הטיפול במסילת ברזל ובציוד הדרוש להפעלתה של רכבת (בסעיף קטן זה – תכנית הכוללת מתחם תפעולי) – בתוך 30 ימים מהיום האמור, רשאי היועץ הסביבתי לדרוש ממגיש התכנית להשלים את התסקיר; העתק הדרישה יישלח לועדה המחוזית ולועדה המקומית; לא נדרשה השלמה כאמור, יראו את התסקיר כאילו הושלם; היועץ הסביבתי ימציא את חוות דעתו למגיש התכנית ולוועדות המחוזית והמקומית תוך 30 ימים ממועד קבלת התסקיר המושלם, ובתכנית הכוללת מתחם תפעולי – בתוך 90 ימים מהמועד האמור (ו) התסקיר וחוות הדעת האמורה, במלואה או בחלקה, ייכללו במסמכי תכנית הדרך אם הפקדתה ובעת אישורה, ככל שתחליט על כך הועדה המחוזית. (ז) לא הציג היועץ הסביבתי דרישה להכנת תסקיר או לא נתן הנחיות להכנתו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מתכנן המחוז להציג דרישה וליתן הנחיות כאמור, תוך 30 ימים מתום 15 הימים האמורים בסעיף קטן (א), לאחר שהתייעץ עם גורם מקצועי כפי שיראה לנכון; עשה כך מתכנן המחוז, יבוא הוא במקום היועץ הסביבתי לכל דבר וענין האמורים בסעיפים קטנים (ג) עד (ה). (ח) לא הגישו היועץ הסביבתי או מתכנן המחוז את חוות דעתם בתוך המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ה) ו-(ז), תדון הועדה בתכנית הדרך ותחליט בה.

מהו תסקיר השפעה סביבתית?

סעיף 119ו לחוק קובע כי (א) היתר להקמת מיתקן גז כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי (בסעיף זה – מיתקן גז), למעט מיתקני גז שסעיף 119ה חל עליהם, יינתן בידי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי שתורכב מיושב ראש הועדה המחוזית לתכנון ולבניה והוא יהיה היושב ראש, מתכנן המחוז ומהנדס הועדה המקומית שבתחומה נמצא מיתקן הגז; מי שמוסמך לפי דין למנות את חברי רשות הרישוי למיתקני גז טבעי, למעט מהנדס הוועדה המקומית, רשאי למנות להם ממלא מקום, אחד או יותר; חבר רשות הרישוי שהוא מהנדס הוועדה המקומית רשאי למנות לו ממלא מקום, אחד או יותר, ובלבד שמתקיימים בו התנאים כאמור בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1992 (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות בדבר דרכי הרישוי של מיתקני גז, הליכי הרישוי של מיתקנים כאמור והמועדים שיחולו לענין הליכים אלה, ובלבד שאם הוגשה בקשה להיתר בהתאם לתקנות כאמור, ורשות הרישוי למיתקני גז טבעי לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו ניתן היתר להקמת מיתקן הגז בהתאם לבקשה.

מהו תהליך רישוי למיתקני גז?

סעיף 121 לחוק קובע כי בתכנית מיתאר מקומית ובתכנית מפורטת מותר לקבוע גם הוראות – (1) בדבר איחוד מגרשים, הן בהסכמת בעליהם והן שלא בהסכמתם (2) בדבר חלוקתם של מגרשים בין בעליהם, הן למגרשים בבעלות משותפת והן למגרשים בבעלות נפרדת, הן בהסכמת הבעלים והן שלא בהסכמתם (להלן – חלוקה חדשה).

מה הנהלים לגבי "חלוקה חדשה" (איחוד וחלוקה) של מגרשים/דרכים בהסכמה או שלא בהסכמה?

סעיף 122 לחוק קובע כי חלוקה שלא הושגה עליה הסכמתם של כל הבעלים הנוגעים בדבר, יחולו עליה הוראות מיוחדות אלה: (1) כל מגרש שיוקצה יהיה קרוב, ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה (2) שוויו של המגרש שיוקצה כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים (3) לא היתה אפשרות לשמור על מלוא היחסיות כאמור, יהיה מקבל ההקצאה, ששווי מגרשו החדש נמוך ביחס משוויו של מגרשו הקודם, זכאי לקבל מהועדה המקומית תשלום ההפרש, ומקבל ההקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה ביחס משוויו של מגרשו הקודם, חייב לשלם לועדה המקומית את ההפרש; (4) מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית יחליט אם ובאיזו מידה אפשר לשמור על היחסיות בשווי המגרש החדש שהוקצה, או על קרבת מקומו למגרש הקודם, אולם רשאי מוסד התכנון לקבוע כי החלטה בדבר זכויות בעלי המגרשים הכלולים בתכנית שהוכנה לפי סימן זה, תועבר לבורר שהסכימו עליו בעלי המגרש והועדה המקומית; לא הסכימו בעלי המגרש והועדה המקומית על בורר מוסכם, ימנה אותו יושב ראש ועדת הערר בהתייעצות עם יושב ראש הועדה המחוזית; הבורר שמונה, בין בהסכמה ובין שלא בהסכמה, יקבע את שכרו ואת החייבים בתשלומו; הוא ינמק את החלטתו לגבי הזכאות כאמור אם דרש זאת מוסד התכנון או אחד הצדדים; על הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח–1968, בכפוף להוראות סעיף זה (5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו מותר בתכנית לחלוקה חדשה לסטות מהוראות תכנית מיתאר המחייבת במקום.

אילו הוראות חלות כאשר מדובר בחלוקה שלא בהסכמה?

סעיף 145 לחוק קובע כי (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר: (1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה (2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה. בפסקה זו – "שינוי פנימי" – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור. "דירה" – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר (3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.

אילו עבודות דרושות רישוי (היתר)?

סעיף 145א לחוק קובע כי (א) היו המקרקעין שלגביהם מוגשת בקשה להיתר מקרקעי ישראל, וקבע שר האוצר לפי חוק זה כי נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר, תינתן תגובתה לבקשה להיתר בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לתת את הסכמתה; ואולם היו המקרקעין מיועדים להקצאה למבקש ההיתר בפטור ממכרז, תינתן תגובת רשות מקרקעי ישראל לאחר שהתמלאו התנאים לביצוע הקצאה כאמור לפי כל דין (ב) שר האוצר יקבע מקרים שבהם יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לבקשה להיתר אם חלף המועד למתן תגובתה בלי שניתנה.

האם נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר?

סעיף 145ג לחוק קובע כי (א) שר האוצר יקבע פטור מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, לביצועם של סוגי עבודות ולסוגי שימושים שיקבע, ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה, לפי העניין: (1) הם פשוטים מבחינה הנדסית (2) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש (3) השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה (4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו. (ב) קבע שר האוצר פטור כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין עבודות ושימושים הפטורים מהיתר, לרבות סייגים ותנאים לתחולת הפטור, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: (1) חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי המקומית על הקמת הבניינים, או על ביצוע העבודות או השימושים הפטורים מהיתר, אופן מסירתה, פרטיה והמועדים למסירתה (2) מפרטים ותנאים שיבטיחו כי הקמת הבניינים, ביצוע העבודות או השימושים, הפטורים מהיתר, ייעשו באופן מקצועי ובטיחותי ותוך השתלבות בסביבה (ג) לא ייקבע פטור מהיתר לעבודות התקנה לראשונה של מיתקני אכסון ואגירה של גז, נפט, דלק או חומרים מסוכנים אחרים (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לאפשר הקמת בניין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, להנחיות מרחביות או להוראות לפי חוק זה (ה) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בשטח כאמור בסעיף 62א(ו)(1) עד (3).

מי זכאי לפטור מהיתר

סעיף 2(א) לחוק קובע כי תקום מועצה ארצית לתכנון ולבניה שתפקידה לייעץ לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי בביצוע חוק זה, לרבות עניני חקיקה, ולמלא את יתר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה ובכל דין אחר.

מהי מועצה ארצית לתכנון ובניה?

סעיף 2(ב) לחוק קובע את הרכב המועצה הארצית כדלקמן: משר האוצר או נציגו (והוא יהיה יושב ראש, שלושה עשר חברי ממשלה (שתחליט עליהם הממשלה מזמן לזמן), מנהל מינהל התכנון או נציגו, בעל הכשרה מקצועית בעניני שיכון ובינוי, מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו, ראשי העיריות ירושלים, תל-אביב-יפו חיפה ובאר-שבע, ראשי שתי עיריות אחרות ראשי שלוש מועצות מקומיות שאינן מועצות אזוריות וראשי שתי מועצות אזוריות, חבר אחד מתוך הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, נציגה אחת של ארגון נשים, נציג הטכניון, נציג המוסדות המיישבים, נציג בעל הכשרה מקצועית בסוציולוגיה, נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה ונציג הדור הצעיר.

ממי מורכבת המועצה הארצית לתכנון ולבניה?

סעיף 6(א) לחוק קובע כי המועצה הארצית רשאית למנות מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן, למנות לועדות כאמור יועצים מקצועיים, לאצול לועדות כאמור מסמכויותיה, למעט כל סמכות בדבר תכנית מיתאר ארצית ובדבר הייעוץ בעניני החקיקה בשטח התכנון והבניה.

האם למועצה הארצית קיימות ועדות משנה?

בסעיף 6א(א) לחוק - תיקון משנת 2015 (הוראת שעה) נקבע כי תקום ועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות וזה הרכבה: (1) שני נציגים של שר האוצר (ואחד מהם יהיה יושב ראש) (2) נציג ראש הממשלה (3) נציג שר המשפטים (4) נציג השר לתשתיות לאומיות (5) נציג שר התחבורה (6) נציג שר הבינוי והשיכון (7) נציג השר לאיכות הסביבה (8) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר (9) נציג רשות מקרקעי ישראל (10) נציג שר הביטחון (11) נציג שר הפנים (12) בעל הכשרה מקצועית בעניני תכנון ובניה שימנה שר האוצר - והוא יהיה מתכנן הועדה (13) נציג ציבור שתמנה הממשלה (13) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנהו שר האוצר מתוך רשימת מועמדים שהארכון יגיש לו (14) נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנהו שר הרווחה והשירותים החברתיים (15) נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים.

מהי הועדה הארצית לתכנון של תשתיות לאומיות ומהו הרכבה?

סעיף 6א(ג) לחוק קובע כי תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות לאומיות תהא חמש שנים. ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת מכוח אותה פסקה בסעיף קטן (א) שלפיה מונה, וכן לתקופת כהונה נוספת כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן.

מהי תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות?

לפי סעיף 6ב(א) לחוק, תפקידיה וסמכויותיה של של הועדה לתשתיות זהות לכל תפקידיה וסמכויותיה של הועדה הארצית כאשר מדובר בעניני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות.

מהם תפקידיה וסמכויותיה של הועדה לתשתיות לאומיות?

סעיף 7(א) לחוק קובע כי לכל מחוז תהיה ועדה מחוזית לתכנון ולבניה, וזה הרכבה: (1) נציג שר האוצר (והוא יהיה היושב ראש) (2) נציג השר לאיכות הסביבה (3) נציג שר הביטחון (4) נציג שר השיכון והבינוי (5) נציג שר הבריאות (6) נציג שר החקלאות (7) נציג שר המשפטים (8) נציג שר התחבורה (9) נציג שר התיירות וממלא מקומו יהיה נציג השר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (10) נציג שר הפנים (11) נציג רשות מקרקעי ישראל (12) מתכנן המחוז (כאמור בסעיף 8(א) לחוק) (13) חמישה חברים שימנה שר הפנים ע"פ המלצות של הרשויות המקומיות שבאותו מחוז (14) חבר אחד שימנה שר האוצר והוא: אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים (15) נציג של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה שר האוצר בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה.

מהי הועדה המחוזית לתכנון ובניה ומהו הרכבה?

סעיף 9(א)(1) לחוק קובע כי תקופת כהונתו של חבר הועדה לתשתיות לאומיות תהא חמש שנים. ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת מכוח אותה פסקה בסעיף 7(א) שלפיה מונה, וכן לתקופת כהונה נוספת כאמור - אם מונה מכוח פסקה אחרת באותו סעיף קטן.

מהי תקופת כהונתו של חבר הועדה המחוזית?

סעיף 10 לחוק קובע כי כל אימת שהועדה לתשתיות או שועדה מחוזית דנה בתכנית שבתחום רשות מקומית, תזמין את מהנדס הרשות המקומית – אם ישנו – ואת נציגה לבוא לפניה, ואם באו – תתן להם הזדמנות להשמיע את דברם לפני שתחליט בענין.

האם נדרשת נוכחות של מהנדס מקומי כאשר מתקיים דיון ברשות מקומית מסויימת?

סעיף 11 לחוק קובע ומסביר על ועדת משנה להתנגדויות, בת חמישה חברים אשר שומעת התגדויות לתכניות לפי פרק ג' סימן ו' לחוק, וזהו הרכבה: (1) יו"ר הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיו"ר מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, שיהיה יו"ר ועדת המשנה להתנגדויות (2) נציג שר המשפטים (3) חבר מבין הנציגים הקבועים (4) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות (5) חבר שתבחר הועדה המחוזית. סעיף 11א קובע ומסביר על ועדת משנה לערעורים, בת חמישה חברים, לשמיעת עררים לפי סעיף 111 לחוק וזה הרכבה: (1) יו"ר הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיו"ר מינה מקרב חברי הועדה המחוזית שיהיה יו"ר ועדת המשנה לעררים (2) נציג השר לאיכות הסביבה (3) נציג שר המשפטים (4) מתכנן המחוז (5) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות.

האם ניתן להשיג על החלטות של הועדות המקומיות השונות וכיצד?

סעיף 11א1 לחוק קובע ומסביר על ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים. "שיכון ציבורי" - מקרקעין שאושרו כשיכון ציבורי בידי שר הבינוי והשיכון בהתאם להוראות סעיף 1א לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד-1964. "תכנית לשיכון ציבורי" - תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה על תחומו של שיכון ציבורי אחד או יותר ברשות מקומית אחת, למעט תכנית כאמור החלה בתחומו של יישוב שיתופי כהגדרתו לפי פקודת המועצות המקומיות, והכוללות הוראות של תכנית מפורטת, הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או חלוקה חדשה של הקרקע שנבנה עליה שיכון ציבורי או המיועדת להקמת שיכון כאמור, ואת אלה בלבד. ועדה זו תוקם בכל מחוז, ויהיו נתונות לה כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכניות שיכונים ציבוריים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות פרק ד' לחוק, וליו"ר ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים יהיו נתונות הסמכויות של יו"ר ועדה מקומית לפי סעיפים 125 ו-141 לחוק. וזה הרכבה: (1) יו"ר הועדה המחוזית והוא יהיה היו"ר (2) נציג שר המשפטים (3) נציג שר הבינוי והשיכון (4) נציג השר להגנת הסביבה (5) נציג שר הפנים (6) חבר מבין נציגי הרשויות המקומיות, שימנה שר הפנים (7) מתכנן המחוז (8) נציג רשות מקרקעי ישראל.

מהי הועדה לרישום שיכונים ציבוריים ומה תפקידה?

סעיף 11א2 לחוק קובע ומסביר על ועדת משנה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים, על ההבדלים בין תכניות להסדרת רישום, תכניות מסויימות ותכניות נקודתיות ביישוב מיעוטים."תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים" – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, או תכנית מפורטת החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הדרושות כדי לאפשר רישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה למגרשים או של חלוקה חדשה של הקרקע, ואת אלה בלבד."תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים" – תכנית להסדרת רישום ביישוב מיעוטים ותכנית נקודתית ביישוב מיעוטים. "תכנית נקודתית ביישוב מיעוטים" – תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של יישוב מיעוטים, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים ולשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור הכלולות בה אינו עולה על 50. ועדה זו תוקם במחוז הצפון, במחוז חיפה ובמחוז המרכז וזה הרכבה: (1) יו"ר הועדה המרכזית או ממלא מקומו או מי שהיו"ר מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, והוא יהיה היו"ר. (2) נציג שר המשפטים (3) נציג שר המשפטים (4) נציג שר הבינוי והשיכון (5) נציג שר הפנים (6) שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הועדה המחוזית (7) מתכנן המחוז. לועדת משנה ליישובי מיעוטים ויהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית ושל ועדה מקומית הדרושות לשם אישור תכנית מסוימת ביישוב מיעוטים או אישור תשריטי חלוקה בהתאם להוראות פרק ד' לחוק, וליו"ר ועדת משנה ליישובי מיעוטים יהיו נתונות הסמכויות של יו"ר ועדה מקומית לפי סעיפים 125 ו-141 לחוק.

מהי הועדה לתכניות מסוימות ביישובי מיעוטים ומה תפקידה?

סעיף 11א3 לחוק קובע ומסביר על ועדת משנה לעניין תשתית תיירות. "תכנית לתיירות" – תכנית בסמכות ועדה מחוזית החלה בתחום רשות עירונית וכוללת הוראות של תכנית מפורטת שייעודה העיקרי הוא למלונאות ויכול שתכלול ייעודים נוספים הקשורים או נלווים לייעוד האמור. ועדה זו תוקם בכל מחוז וזה הרכבה: (1) יו"ר הועדה המחוזית או ממלא מקומו או מי שהיו"ר מינה מקרב חברי הועדה המחוזית, והוא יהיה היו"ר (2) נציג שר התיירות (3) נציג שר השיכון והבינוי (4) נציג השר להגנת הסביבה (5) מתכנן המחוז (6) שני חברים שתבחר הועדה המחוזית שאחד מהם יהיה נציג הרשויות המקומיות.

מהי הועדה לעניין תשתיות תיירות ומה תפקידה?

סעיף 11א4 לחוק קובע ומסביר על ועדת משנה להתחדשות עירונית העוסקת בתכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחום של פינוי ובינוי, מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי או מתחם שהועדה כהגדרתה בסעיף 15(א) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתנה לגביו החלטה מקדמית ולפיה בהתאם לסעיף 15(ב) לחוק האמור, בכוונתה להמליץ לשר הבינוי והשיכון להכריז עליו כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי. בנוסף, תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ"א 38) הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות שימושם הנלווים למגורים.

מהי הועדה להתחדשות עירונית ומה תפקידה?

סעיף 11ד לחוק קובע כי במקרה של החלטה פגומה, יתבצע דיון במליאת הועדה המחוזית לאותה החלטה. שני חברים לפחות של הועדה המחוזית רשאים, תוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, לדרוש בכתב שיתקיים במליאת הועדה המחוזית דיון בענין שלגביו התקבלה בועדת המשנה החלטה, בנימוק שהחלטתה של ועדת המשנה פגומה מבחינה משפטית או תכנונית; הדרישה תכלול את פרטי הנימוקים; נתקבלה דרישה כאמור, תקיים הועדה המחוזית דיון בענין והחלטתה תהיה סופית.

מה קורה כאשר החלטה שנתקבלה בועדת משנה אינה תקינה?

סעיף 12א לחוק קובע כי לכל מחוז תהיה ועדת ערר וזה הרכבה: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר האוצר ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים (2) נציג מתכנן המחוז הבקי בעניני תכנון ובניה (3) חבר אחד שימנה שר האוצר, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז. חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר האוצר בהודעה ברשומות (4) שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות. *חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו. *שר האוצר ימנה מזכיר לוועדה ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.

האם ניתן לערער על החלטות ועדה מחוזית?

סעיף 12ב לחוק קובע את תפקידיה וסמכויותיה של ועדת הערר: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית, של רשות רישוי מקומית או של ועדה משותפת למספר ועדות מקומיות שבמחוז אחד, בכל ענין שבו ניתנת בחוק זה זכות ערר על החלטותיהן, למעט בענינים שבתחום סמכותה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה שמונתה לפי סעיף 12ו (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי כאמור בפסקה (1) שענינה חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי פרק ד', או היתר לפי חוק זה, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג (3) לדון ולהחליט בערר על החלטת ועדה מקומית בענין תכנית שבסמכותה לפי סעיף 62א ולהחליט אם לאשר תכנית כאמור, עם או בלי שינויים, או בתנאים שתקבע או לדחותה (4) לדון ולהחליט בערר שעניינו הנחיות מרחביות לפי סעיף 145ד(ז) (5) לדון ולהחליט בהשגה לפי סעיף 152(א2) (6) לדון ולהחליט בערר בשל אי-מתן היתר לפי סעיף 152(א3) (7) לדון ולהחליט בכל ערר אחר שחוק זה מסמיך אותה לדון ולהחליט בו (8) לדון ולהחליט בערר לפי סעיף 26(ג) לחוק משק הגז הטבעי (9) ועדת הערר רשאית לקבל חוות דעת של מומחה בכל ענין הנדון בפניה, בין ביוזמתה ובין ביוזמת הצדדים הנוגעים לענין; שר האוצר רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף קטן זה (10) החלטת ועדת הערר תישלח בדואר רשום לצדדים וליושב ראש הועדה המקומית, תוך שבעה ימים מיום קבלתה (11) החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(2) תהיה סופית (12) על החלטת ועדת ערר לפי סעיף קטן (א)(3) ניתן לערור לועדה המחוזית לפי סעיף 111 (13) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר, או בהשגה לפי סעיף 152(א2), על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית שעניינה היתר, לרבות הקלה או היתר לשימוש חורג.

מהם תפקידיה וסמכויותיה של ועדת הערר?

סעף 12ד לחוק קובע כי שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, יקבע את סדרי הדין בועדות הערר.

מי קובע את סדרי הדין בועדות הערר?

סעיפים 12ו-12ז לחוק קובעים את הרבה וסמכויותיה של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה. לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר האוצר ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים (2) נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה (3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר האוצר, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר האוצר קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים. תפקידיה וסמכויותיה של ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה הם: (1) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי פרק ח'1 (2) לדון ולהחליט בערר על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי פרק ט' (3) לדון ולהחליט בערר לפי סעיף 28(ה)(3) לחוק משק הגז הטבעי ובדרישה לפיצויים לפי סעיפים 28(ב), (ג) ו-(ד), 45 ו-53 לחוק האמור (4) לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי סעיף 16(ג) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017.

מהי ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה? מי הם חבריה ומהן סמכויותיה

סעיף 13 לחוק קובע כי: (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, הועדה המחוזית והרשות המקומית הנוגעת בדבר, רשאי להכריז בצו על שטח כעל מרחב תכנון מקומי (להלן - צו תכנון) (ב) צו תכנון לגבי מרחב תכנון מקומי הכולל את השטח של מועצה אזורית לא יכלול גם שטחים של מועצה מקומית שאיננה מועצה אזורית או של עיריה, אלא אם כן שוכנע שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות, כי לא יהיה בקביעת מרחב התכנון המקומי משום פגיעה באופיה המיוחד של המועצה האזורית הנוגעת בדבר.

מהו מרחב תכנון מקומי (צו תכנון)?

סעיף 14 לחוק קובע כי צו תכנון יפרט את גבולותיו או את תחומו של המרחב; הוא יפורסם ברשומות, על לוחות המודעות של כל רשות מקומית הנמצאת בתחומו של המרחב ובמשרדה של כל רשות מקומית כאמור.

מהו תכנו של צו התכנון והיכן הוא מפורסם לציבור?

סעיף 15 לחוק קובע כי תחילתו במועד שנקבע בו, ואם לא נקבע – ביום החמישה-עשר מיום פרסומו ברשומות.

מתי צו התכנון נכנס לתוקף?

סעיף 16 קובע כי: (א) שר האוצר רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שונה תחומה של רשות מקומית לפי דין, רשאי שר האוצר להכריז בצו על התאמת מרחב התכנון המקומי לשינויים כאמור, ולא תחול על השינוי חובת התייעצות לפי סעיף 13.

האם ניתן לשנות את מרחב התכנון המקומי (צו תכנון)?

סעיף 17 לחוק קובע כי לכל מרחב תכנון מקומי תהיה ועדה מקומית לתכנון ולבניה (להלן – ועדה מקומית).

האם לכל מרחב תכנוני מקומי קיימת ועדה מקומית לתכנון ולבניה?

סעיף לחוק 18 קובע כי במרחב תכנוני מקומי הכולל רשות מקומית אחת בלבד, תהיה מועצת הרשות המקומית - הועדה המקומית. לדיוני הועדה המקומית ולדיוני ועדת המשנה יוזמנו, דרך קבע, נציגי המשרדים והגופים הבאים, שתהא להם דעה מייעצת (בחוק זה – נציגים בעלי דעה מייעצת: (1) נציגי שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר המשטרה ושר התחבורה (2) נציג רשות מקרקעי ישראל (3) נציג שימנה שר האוצר והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה: (א) הוא בקי בעניני תכנון ובניה; (ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז (4) שני נציגים שימנה שר האוצר שמתקיים בהם האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של פסקה (3), ובלבד שכל אחד מהם הוא בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, ההנדסה או תכנון ערים ואזורים או בתחום מדעי החברה והסביבה הנוגעים לעניין או שהוא הנדסאי (5) נציג שר החקלאות – בועדה מקומית, שבמרחבה מצויה מועצה אזורית (6) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שימנה מנהל הרשות – בוועדה מקומית שבמרחבה מצויה מועצה אזורית.

מהו ההרכב הדיוני של הועדה המקומית?

סעיף 20ב לחוק קובע כי: א) לוועדה מקומית יהיה יועץ משפטי (ב) בוועדה מקומית לפי סעיף 18, היועץ המשפטי של הרשות המקומית שמונה לפי חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו-1975, יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית (ג) במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו, מינויו של היועץ המשפטי של הוועדה המקומית טעון אישור של הוועדה במליאתה; שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את תנאי הכשירות לכהונה של יועץ משפטי כאמור, וכן הוראות בנוגע לדרכי מינויו ולהעברתו מכהונה.

האם יש יועץ משפטי לועדה המקומית?

סעיף 21 לחוק קובע כי כהונתו של חבר הועדה המקומית שבתחומה נמצאת יותר מרשות מקומית אחת, למעט נציגו של שר, תחדל בתום חמש שנים למינויו, אך לא לפני שימונה חבר אחר במקומו או לפני שהוא עצמו ימונה שנית; חבר ועדה מקומית שנתמנה על פי המלצת מועצת רשות מקומית, רשאית המועצה הבאה אחריה להמליץ על מינוי חבר אחר שימונה במקומו.

מהי תקופת כהונתו של חבר הועדה המקומית?

סעיף 24 לחוק קובע כי: (א) בועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל תחום של רשות מקומית אחת בלבד, ייכלל אומדן הכנסותיה והוצאותיה בתקציב אותה רשות מקומית (ב) היה מרחב התכנון כולל תחום של כמה רשויות מקומיות תערוך הועדה המקומית בכל שנה הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה, והועדה המקומית רשאית בתקציב כאמור להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומה תשלומי כסף למימון התקציב, לפי מכסות שתקבע (ג) בתקנות מותר לקבוע מועד לעריכת התקציב (ד) התקציב יוגש לאישור שר הפנים, שיינתן בהסכמת שר האוצר, ולא ישולם סכום מכספי הועדה המקומית אלא על-פי תקציב מאושר כאמור ולא תתחייב הועדה המקומית בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטה שאושרה כאמור (ה) תמצית התקציב המאושר כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם ברשומות וכן באתרי האינטרנט של הרשות המקומית או של הרשויות המרחביות, לפי העניין, ובאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, אם יש כזה.

מהו תקציבה של ועדה מקומית?

סעיף 26 לחוק קובע כי: (א) מקרקעין שהופקעו על- ידי הועדה המקומית או שיש להקנותם לה בדרך אחרת מכוח חוק זה או על פיו יירשמו בפנקסי המקרקעין על שם הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או על שם המדינה אם נקבע הדבר במפורש בתכנית או אם אין רשות מקומית כאמור (ב) מי שמקרקעין מוקנים כאמור רשומים על- שמו יבצע כל עסקה בהם על- פי הוראות הועדה המקומית שניתנו בהתאם לחוק זה, ולא יבצע בהם כל עסקה אלא על פי הוראות כאמור.

כיצד מתבצעת הקניית מקרקעין?

סעיף 28ב לחוק קובע כי: (א) שר האוצר רשאי להורות על העברת סמכויותיה של ועדה מקומית, כולן או חלקן, לדון ולהחליט על הפקדתן או אישורן של תכניות שבסמכותה לפי סעיף 62א, לוועדה המחוזית, אם מצא כי הוועדה המקומית אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה לפי חוק זה לעניין תכניות כאמור או שהיא ממלאת אותם שלא בהתאם להוראות הדין או שהיא פועלת לגביהן בחריגה מסדרי מינהל תקין או מעקרונות של טוהר המידות (ב) שר האוצר ייתן את דעתו בדבר חשד לעבירות שעניינן טוהר המידות בפעולתה של הוועדה המקומית, עובדיה וחבריה, לשם הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), אם הוגשה לו חוות דעת לעניין זה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך; חוות דעת כאמור תוגש בתוך 21 ימים ממועד פניית שר האוצר לקבלתה (ג) לא יפעיל שר האוצר את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה לעניין זה, ולאחר שהתייעץ עם הוועדה המחוזית הנוגעת בדבר (ד) העברת הסמכויות לפי סעיף זה תהיה לתקופה שיורה שר האוצר; הועברו סמכויותיה של ועדה מקומית לפי סעיף 18 והתקיימו בחירות למועצת הרשות המקומית, רשאית המועצה שכוננה לאחר בחירות כאמור לבקש משר האוצר לבחון מחדש את העברת הסמכויות; שר האוצר ידון ויחליט אם מוצדק לבטל את העברת הסמכויות, בתוך שישים ימים מיום שהוגשה לו בקשה כאמור (ה) תכנית בסמכות ועדה מקומית שהסמכות לגביה הועברה לוועדה המחוזית לפי סעיף זה, יראו אותה כתכנית בסמכות ועדה מחוזית (ו) הודעה על העברת סמכויות לפי סעיף זה ותקופתה ועל ביטול העברת הסמכויות תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר.

האם ניתן להעביר סמכויות מוועדה מחוזית לוועדה מחוזית ובאילו מקרים?

סעיף 29א לחוק קובע כי ועדה מקומית לפי סעיף 19 רשאית, במידה שקבע שר האוצר בתקנות, לאצול מסמכויותיה לועדת משנה שתבחר מבין חבריה.

האם יכולה ועדה מקומית להאציל סמכויות לועדות משנה?

סעיף 31 לחוק קובע כך: ועדה מקומית או מהנדס הוועדה ימציאו מזמן לזמן לשר האוצר, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות, לפי דרישתם, באופן ובמועד שנקבעו בדרישה, את הידיעות הדרושות לדעתם, כדי לברר: (1) את צרכי מרחב התכנון לענין התווייתם והרחבתם של דרכים ושטחים פתוחים (2) את צרכי מרחב התכנון בכל דבר אחר שבסמכות הועדה המקומית(3) את כיוונו ואופיו המשוערים של פיתוח המרחב (4) את השטחים המיועדים לבינוי במרחב התכנון, לרבות מלאי יחידות הדיור וגודלן, בין שהם בנויים ובין שהם מתוכננים לבנייה (5) את נוכחותם של הנציגים בעלי הדעה המייעצת בדיוני הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה (6) כל דבר הדרוש לשר האוצר, לוועדה המחוזית או לוועדה לתשתיות לשם מילוי תפקידם או הפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.

האם חלה חובת דיווח והמצאת מידע לועדות המקומיות?

סעיף 49 לחוק קובע מהי תכנית מתאר ארצית ומהן הוראותיה. תכנית המיתאר הארצית תקבע את התכנון של שטח המדינה כולה, ובין השאר - (1) ייעוד הקרקע ושימושה, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך(2) אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים (3) התווית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות הברזל, קווי הספקה ארציים, נמלים, עורקי הספקת המים הארצית, סכרים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק ושדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם, לרבות תחימת השטחים שבהם יחולו הגבלות למען בטיחות הטיסה; אולם היא לא תקבע שדה-תעופה אלא באישור שר התחבורה או שר הבטחון (4) הוראות בעניני שטחי נופש, ייעור ושימור קרקע (5) הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף ושטחים שישארו בטבעם (6) מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית (7) תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסיה במדינה ושלבי פיתוחה ועיתויים הרצוי, גדלם החזוי של ישובים, מיקומם וגדלם של ישובים חדשים ומקומם של ישובים, סוגיהם וגדלם; ומותר שתקבע בה הוראות בענינים שיכולים להיות נושא לתכנית מיתאר מחוזית.

מהי תכנית מתאר ארצית?

סעיף 53 לחוק קובע את דרכי אישור תכניות המתאר: (א) המועצה הארצית תגיש לממשלה את התכנית שנערכה לפי הוראותיה יחד עם הערות הועדות המחוזיות, והממשלה רשאית לאשרה ללא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הגישה המועצה הארצית לממשלה תכנית, כאמור באותו סעיף קטן, ומתקיימים בתכנית כל אלה, יראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה: (1) היא כוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיהן, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה (2) היא כוללת הוראות הדרושות לביצוע תשתית, שמיקומה נקבע בתכנית מתאר ארצית שאושרה (3) היא אינה סותרת תכנית מתאר ארצית שאושרה; לעניין זה, לא יראו תכנית המשנה שינוי לא מהותי את תכנית המתאר הארצית שהיא מבצעת, כתכנית הסותרת תכנית מתאר ארצית כאמור, ובלבד שהמועצה הארצית קבעה כי מדובר בשינוי לא מהותי כאמור (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), כללה תכנית שמתקיימים בה התנאים שבאותו סעיף קטן שינוי לא מהותי כאמור בפסקה (3) שלו, תגיש המועצה הארצית את התכנית לממשלה, כאמור בסעיף קטן (א), בצירוף מסמך המפרט את השינוי, ויראו את התכנית כמאושרת בידי הממשלה בתום עשרים ואחד ימים מהמועד שהוגשה לה, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, במהלך התקופה האמורה, להביא את התכנית לדיון בממשלה (ד) ביקש חבר הממשלה להביא תכנית לדיון בממשלה לפי הוראות סעיף קטן (ב) או (ג), רשאית הממשלה לאשרה בלא שינוי או, לאחר דיון חוזר במועצה, לאשרה בשינוי או לדחותה.

מי אחראי על אישור התכניות?

סעיף 55 לחוק קובע מהי תכנית מתאר מחוזית ומהן מטרותיה: המטרות של תכנית מיתאר מחוזית הן לקבוע את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המיתאר הארצית במחוז וכל דבר שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מיתאר מקומית, ובכלל זה תנאים נאותים למחוז מבחינת הבטחון והתעסוקה.

מהי תכנית מתאר מחוזית?

סעיף 57 קובע כי: הועדה המחוזית רשאית, לאחר התייעצות בועדות המקומיות שבמחוז, לקבוע בתכנית מיתאר מחוזית הוראות בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית, ובין השאר - (1) שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי (2) שטחים חקלאיים (3) אזורי תעשיה, לסוגיה השונים (4) שטחי ייעור ועתיקות: (5) רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים (6) בתי קברות שישמשו יותר ממקום ישוב אחד (7) שטחים מוקפאים שלא ייקבע להם ייעוד כל שהוא (8) הוראות בדבר שמירה על חוף הים (9) התנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.

מהן הוראותיה של תכנית המתאר המחוזית?

סעיף 61 לחוק קובע מהי תכנית מתאר מקומית ומהן מטרותיה: מטרות תכנית מיתאר מקומית הן: (1) פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך (2) הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הנקיון, הבטיחות, הבטחון, התחבורה והנוחות ומניעת מפגעים על ידי תכנון הקרקע ושימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים, לתעשיה, למסחר ולמבני ציבור לרבות מבני דת; לענין סעיף זה, "מבני דת" - לרבות מקוואות טהרה (3) שמירה על כל בנין ודבר שיש להם חשיבות אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית, וכיוצא באלה (4) שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בצמחיה, בערכי טבע, בנוף ובמורשת (5) ייחוד שטחים ציבוריים פתוחים, לרבות לפארקים, לגנים ולגינות, הנותנים מענה לצורכי האוכלוסיה החזויה במרחב התכנון המקומי באופן הולם.

מהי תכנית מתאר מקומית?

סעיף 63 לחוק קובע כי מגיש תכנית רשאי לקבוע בתכנית מיתאר מקומית, תוך שמירה על הייעוד החקלאי של קרקעות המתאימות לכך, הוראה בכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת וכן בענינים אלה: (1) תחימת שטחים ותנאי שימוש בקרקע ובבנינים בתוך כל שטח, ובכלל זה קביעת – (א) שטחי קרקע או בנינים שאין להשתמש בהם למטרה פלונית או שאין להשתמש בהם אלא למטרה פלונית (ב) מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה, זבל ופסולת ולניצולם (ג) רשת ומיתקנים לאספקת מים, חשמל, שירות בזק ושירותים אחרים כיוצא באלה (ד) קרקע לשטחים פתוחים - בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד - וקרקעות המיועדות להשתמר כטבען (ה) קרקע בשביל שדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים או שירותים ציבוריים אחרים (ו) קרקע לבתי קברות, לרבות הפסקת השימוש בבתי קברות קיימים (ז) קרקע שמותר בה לחצוב אבנים או לכרות עפר או חול או לייצר חצץ, התנאים שבהם יבוצעו פעולות אלה, וכן קרקע שבה אסור לבצע פעולות אלה (ח) איסורים, הגבלות או תנאים לפרסומת בקרקעות או בבנינים (2) התווייתן של דרכים חדשות, וכן הטייתן, הרחבתן, שינוין וביטולן של דרכים קיימות (3) מירווחים וקווים, בדרכים, שמעבר להם לא יבלוט בנין (4) תנאים או הגבלות בדבר גודל השטח שמותר להקים עליו בנין, בדבר המירווח מסביב לכל בנין ובדבר גבהו, בטיחותו או לטיבו של בנין בכל אזור או מקום מסויים (5) צפיפות הבניה המותרת (6) תנאים או דרכים לביצוע תכנית שיכון (7) תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית בכפוף להוראות סעיפים 147 עד 153 (8) חיוב בעלי קרקע או בנין, או בעלי זכות בהם, להעניק לציבור, או לבעלי קרקע או בנין גובלים, או לבעלי זכות בהם, או לרשות מקומית, או לרשות הפועלת על פי דין, זכות מעבר או הזכות להעביר בקרקע או בבנין מי ניקוז או ביוב, צינורות להספקת מים או תעלות מים עליונים, רשת ומיתקנים להספקת חשמל, נפט, דלק, גז, ותקשורת ולהתקין בקרקע עוגני קרקע זמניים, וקביעת התנאים להענקת זכות כאמור (9) הדרכים או השטחים הציבוריים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית ושיירשמו על שמם, כאמור בסעיף 26 (10) השלבים שבהם יבוצעו הוראות שונות שבתכנית.

מהן הוראותיה של תכנית המתאר המקומית?

תכנית מפורטת - סעיף 69 לחוק קובע כי כל עוד אין הוראות מתאימות בתכנית מיתאר, מותר לקבוע בתכנית מפורטת הוראות לכל ענין שיכול להיות נושא לתכנית מיתאר מקומית לפי סעיף 63, וכן מותר לקבוע בה הוראות בענינים אלה: (1) חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי-בניה, צורתם ואורך חזיתם (2) ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי-ספר, מרכזת טלפונים, מיתקן לחלוקת דברי דואר, מקומות לצרכי דת, סעד, בריאות, תרבות, מיקהל, נופש, ספורט ושטחי חניה, מקלטים ומחסנים ציבוריים או לצרכי ציבור אחרים (3) מקומות חניה באתרים שלידם מתרכזים כלי רכב ממונעים (4) מיקום בנינים הנועדים לצרכים מיוחדים ותחימת שטחים שבהם יחולו הגבלות מיוחדות (5) שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתיטית (6) הריסתם ושיקומם של בנינים רעועים המהווים סכנה לנפש או שאינם ראויים לדיור מטעמי בריאות (7) שיקומם של בנינים בשטחים מאוכלסים ביתר או בנויים בצפיפות יתר ושל שטחים שכל בניה נוספת בהם עלולה, לדעת הועדה המקומית, להביא לידי צפיפות יתירה של האוכלוסיה או של הבנינים, וקביעת תנאים מיוחדים להיתרי בניה בשטחים אלה (8) הקצאת קרקע לבעל קרקע או לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו אגב ביצועה של התכנית (9) מיקומם של בנינים, נפחם, גבהם, צורתם ומראם החיצוני (10) נטיעת עצים והתקנת ספסלים ואבזרים כיוצא בהם בדרכים ובשטחים פתוחים (11) מספר הבנינים שמותר להקים על מגרש, מספר הדירות בכל בנין ומספר החדרים בבנין או בדירה (12) הוצאות התכנית לרבות הוצאות עריכתה וביצועה.

באילו הוראות משתמשים כאשר אין הוראות מתאימות בתכנית מתאר?

סעיף 71 לחוק קובע כי ועדה מיוחדת רשאית להכין בכל עת, למרחב התכנון המיוחד כולו או לכל חלק ממנו, תכנית מיתאר או תכנית מפורטת, הכל כפי שתמצא לנכון; אולם כל תכנית שהיתה בת תוקף בתחומי מרחב התכנון המיוחד ערב תחילתו של הצו המכריז על מרחב התכנון המיוחד, תעמוד בתקפה אלא אם תשונה או תבוטל על ידי הועדה המיוחדת כפי שנקבע בחוק זה.

מהי תכנית מיוחדת?

סעיף 72 לחוק קובע כי תכנית מיתאר שהוכנה על ידי ועדה מיוחדת טעונה אישור שר האוצר, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, ולענין זה יהיו לשר האוצר כל הסמכויות לפי סעיף 109; תכנית מיתאר כאמור לישוב חדש או שהוגשה עליה התנגדות כאמור בסעיף 100, לא תאושר אלא לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

כיצד מאושרת תכנית מיוחדת?

סעיפים 73 ו-74 לחוק קובעים כי: סעיף 73: התנגדות לתכנית של ועדה מיוחדת תוגש לועדה המיוחדת והיא תדון ותכריע בה; על החלטת הועדה בדבר דחיית ההתנגדות, קבלתה, אישור תכנית או דחייתה ניתן לערור למועצה הארצית ויהיו לה, לענין זה, הסמכויות של מוסד תכנון לפי סעיף 116. סעיף 74: בכל מקום שקיימת לפי חוק זה זכות ערר על החלטה של ועדה מקומית או של ועדה מחוזית שסעיפים 72 ו-73 אינם חלים עליה, וההחלטה ניתנה על ידי ועדה מיוחדת, יוגש הערר לפני שר האוצר ושר הבינוי והשיכון כאחד, וכל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכותו לפי סעיף זה, הן בדרך כלל והן למקרה מסויים והן לסוג מסויים של מקרים, ובלבד שחבר הועדה המיוחדת לא ידון ולא יכריע בערר כאמור.

האם ניתן להתנגד ו/או להגיש ערעור על תכנית מיוחדת שאושרה?

סעיף 76ב לחוק קובע כי: (א) תכנית לתשתית לאומית תהיה תכנית מיתאר ארצית, הכוללת הוראות של תכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (ב), ותקבע את התכנון של תשתיות לאומיות בשטח המדינה כולה או בחלק משטחה (ב) תכנית לתשתית לאומית תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בניה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, ואולם הוועדה לתשתיות רשאית לקבוע לגבי חלק מתחום התכנית שאינו משמעותי וביצועו אינו נדרש באופן מיידי לאותה תשתית נושא התכנית, כי ביצוע העבודות על פיה יהיה טעון תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה (ג) משרד ממשלתי, ועדה מחוזית – בתחום מרחבה, רשות שהוקמה לפי דין, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות, מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית, גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות לפי סעיף 76ב1(ד) או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה, רשאים להכין תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות (בסימן זה – מגיש תכנית).

מהי תכנית לתשתית לאומית?

סעיף 77 לחוק קובע כי מי שרשאי להגיש תכנית למוסד תכנון, רשאי לפנות למוסד התכנון המוסמך להפקיד את התכנית, בבקשה לפרסם הודעה בדבר הכנת התכנית; מצא מוסד התכנון לאחר ששקל בענין כי מן הנכון לעשות כן, יפרסם את ההודעה ברשומות, בעתון ובמשרדי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר; ההודעה תפרט את תחום התכנית והשינויים המוצעים; הפרסום בעיתון יהיה כאמור בסעיף 1א; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות מוסד תכנון לפרסם הודעה על הכנת תכנית מיוזמתו.

כיצד מתבצעת הודעה על הכנת תכנית?

סעיף 79 לחוק קובע כי כאשר הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח סעיף 78, רשאי שר האוצר לפטרו, פטור מלא או חלקי, מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, או לדחות את מועדי תשלומו, ורשאית רשות מקומית לתת פטור מלא או חלקי מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיעים לה מפלוני או לדחות את מועד תשלומם, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה שבה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות.

מי זכאי לפטור מתשלומי חובה (ארנונה, מסים וכו') כאשר מתבצעת תכנית?

סעיף 83 לחוק קובע כי: (א) לכל תכנית יצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה (להלן - תחום התכנית). אולם אין חובה לצרף תשריט להחלטה על ביטול, שינוי או התליית תכנית שאינם מחייבים שינוי של תשריט התכנית המקורית, אלא אם כן מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית החליט אחרת (ב) תחום התכנית יחול על שטח המצוי במחוז אחד.

האם חייב לצרף תשריט לכל תכנית?

סעיף 83א לחוק קובע כי: (א) מגיש תכנית יגיש למוסד תכנון יחד עם התכנית, מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע או מסמך אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון; מוסד התכנון רשאי לדרוש כי המסמכים יתיחסו גם לשטח שהוא מחוץ לתחום התכנית כדי לבחון את ההשפעות ההדדיות של התכנית והשטח זה על זה (ב) דרש יושב ראש מוסד התכנון מסמכים כאמור, יקבע גם את המועד להגשתם, ורשאי הוא לקבוע כי התכנית לא תופקד או לא תאושר, בטרם הוגשו המסמכים.

אילו מסמכים על מגיש תכנית לצרף למוסד התכנון?

סעיף 83א1 לחוק קובע כי שר האוצר יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי-עמידה במועדים; על אף האמור בסעיפים 83א ו-85(א), מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה נוסף על התנאים שנקבעו בתקנות כאמור.

מהו המועד להגשת תכנית ומי קובע את תנאיהם?

סעיף 83ג לחוק קובע כך: (א) בסעיף זה – "עץ בוגר" – עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות; "תכנית" – תכנית או חלק מתכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, לרבות תכנית דרך, למעט תכנית שלא ניתן לקבוע במדויק היכן תמומש בפועל ותכנית שלא חלה לגביה חובת הגשת תשריט לפי סעיף 83 (ב) בתשריט תכנית יסומנו העצים הבוגרים המצויים בתחומה באופן שיקבע שר האוצר. (ג) היו בתחום התכנית עצים בוגרים, לא יאשר מוסד התכנון את התכנית אלא לאחר שבחן את הצורך בשמירה עליהם במסגרת מכלול השיקולים התכנוניים; שר האוצר לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, יקבע סוגי תכניות שלגביהן יידרש מוסד התכנון להתייעץ עם פקיד היערות, כהגדרתו בפקודת היערות, טרם קבלת החלטתו לפי סעיף זה (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מוסד תכנון להתנות מתן היתר בתנאים הנוגעים לנטיעת עצים לפי כל דין.

מה הנוהל לגבי שמירה על עצים בוגרים הנמצאים בתחום תכנית?

סעיף 96 לחוק קובע כי כל מעונין בתוכנית שהופקדה, רשאי לעיין בה במקום ההפקדה ללא תשלום.

האם ניתן לעיין בתכניות שהופקדו?

Construction

 Law

     בניה. תשתיות. קבלנים. עורכי דין. 

 

© 2018-2020 by Harpaz, Oren, Adler & Co        Disclaimer

 

   |  לייעוץ משפטי בתחומי בניה, קבלנות, פרויקטים ותשתיות, צרו עימנו קשר ונשמח לסייע