Construction

       Law

                 אתר אחד. כל התשובות.

בטיחות בעבודה

לא. סעיף 94 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי לא תותר כל עבודה בתא אש, בתא שריפה או במעבר לאדים של דוד עד שיצוננו במידה מספקת, על ידי איוורור או באופן אחר, כדי בטיחותם של העובדים באותה עבודה.

האם מותר לעבוד בתא אש?

קיימות מספר דרכים המפורטות בסעיף 96 לפקודת הבטיחות בעבודה שקובע כי בתהליך המעלה אבק יכול שייפלט אבק נפיץ לתוך חדר עבודה, יינקטו כל האמצעים המעשיים למניעת התפוצצות האבק על ידי שיוקף המיתקן המשמש בתהליך, תימנע או תסולק הצטברות האבק ויורחקו או יוקפו באופן יעיל מקורות ההצתה האפשריים.

כיצד ניתן למנוע התפוצצות של אבק נפיץ?

סעיף 99 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי (א) במיתקן או במכל המכילים או שהכילו חומר נפיץ או דליק או חומצה, או בחפץ הנתמך במכל כאמור או מונח עליו, לא יעשו ריתוך, הלחמה רכה או קשה או חיתוך תוך שימוש בחום, כל עוד לא ננקטו כל האמצעים המעשיים לסילוק החומר וכל אדים העולים ממנו, או לעשות אותם לבלתי נפיצים או לבלתי דליקים. (ב) מיתקן או מכל שעשו בהם פעולה כאמור, אין להכניס לתוכם שום חומר נפיץ או דליק עד שהמתכת נצטננה במידה מספקת כדי למנוע סכנה שהחומר יצת.

כיצד יש לנהוג עם חומר נפיץ או דליק?

לא. הוראות סעיף 100א לפקודת הבטיחות בעבודה קובעות כי לא יותקן דוד קיטור אלא במקום שניתן לגביו היתר מאת המפקח האזורי, ובכפוף לתנאי ההיתר.

האם ניתן להתקין דוד קיטור בכל מקום?

בהתאם לסעיף 102 (א) לפקודת הבטיחות בעבודה דוד קיטור, בין שהוא נפרד ובין שהוא אחד ממערכת דוודים, יחוברו אליו כל אלה: (1) שסתום בטיחות נאות, נפרד משסתום מפסיק, שיהיה מכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל ללחץ העבודה המותר ויהיה קבוע במישרין על הדוד או סמוך אליו עד כמה שהדבר מעשי; שסתום מנופי לא יראו כשסתום בטיחות נאות אלא אם המשקולת מהודקת אל המנוף במצב הנכון; (2) שסתום מפסיק נאות בין הדוד וצינור הקיטור;(3) מד-לחץ-קיטור מדוייק, המציין את לחץ הקיטור בדוד והוא מחובר אל חלל הקיטור, נראה בנקל לעין המסיק ומסומן עליו בצבע בולט לחץ העבודה המותר; (4) לפחות מראה-מפלס-מים אחד מחומר שקוף או מראה-מפלס-מים מסוג אחר שאושר על ידי המפקח הראשי, ואם הוא בעל צינור זכוכית ולחץ העבודה בדוד עולה כרגיל על שלושה קילוגרמים, לסנטימטר מרובע, יצוייד במגן יעיל אשר לא יפריע בקריאותו; (5) אם הוא אחד משני דוודים או יותר – לוח שעליו מספר מבחין, שניתן לראותו בנקל; (6) אמצעי המאפשר להצמיד מד-לחץ לניסוי; (7) אם הדוד אינו מוסק מן החוץ – פקק נתיך מתאים או התקן אזעקה יעיל לשפל-מים. (ב) בסעיף קטן (א), פסקה (2) לא תחול על חוסך ופסקאות (3) עד (7) לא יחולו על חוסך ועל משחן.

אילו התקני בטיחות יש חובה לחבר לדוד קיטור?

תלוי. סעיף 103 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי לא ייכנס אדם לדוד קיטור שהוא אחד ממערכת של שני דוודים או יותר ולא יימצא בו אלא באחת משתי אלה: (1) כל המבואות, אשר דרכם היו קיטור או מים חמים יכולים להיכנס לדוד מחלק אחר של המערכת, נותקו מאותו חלק; (2) כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת קיטור או מים חמים כאמור בפסקה (1) הם סגורים ונעולים לבטח, ואם יש לדוד צינור הרקה במשותף עם דוד אחר או צינור המוביל לתוך מכל ניקוז משותף, יהיו שסתום ההרקה או ברז ההרקה לכל אחד מדוודים אלה בנויים באופן שיהיו נפתחים רק במפתח שאי אפשר להסירו עד שהשסתום או הברז יהיו סגורים והוא המפתח היחיד בשימוש לאותה מערכת של שסתומי הרקה וברזי הרקה.

האם לעובד מותר להיכנס לדוד קיטור?

סעיף 104 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע שדוד קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, וכן ייעשה אחרי תיקונים מקיפים. כמו כן, מסביר הסעיף כי הבדיקה תיעשה בשני שלבים, והם: (1) בדיקת הדוד כשהוא קר וחלקיו הפנימיים והחיצוניים הוכנו באופן שנקבע;(2) בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל, שתיעשה בהזדמנות הראשונה של העלאת קיטור לאחר בדיקת הדוד כשהוא קר, או בהקדם ככל האפשר לאחר מכן, ובודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה ידאג לכך ששסתום הבטיחות יכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל לחץ העבודה המותר; פסקה זו לא תחול על חוסך ועל משחן. (ג) שני שלבי הבדיקה יכול שייעשו על ידי בודקים שונים, ולענין סעיף זה והסעיפים הבאים של סימן זה הנוגעים לתסקירים על בדיקות יראו את שני השלבים כבדיקות נפרדות.

כל כמה זמן יש לבצע בדיקת דוד קיטור? וכיצד בדיקה זו מתבצעת?

לפי סעיף 109 (א) לפקודת הבטיחות בעבודה קולט קיטור שאינו בנוי ומקויים באופן שיעמוד בבטיחות בפני לחץ העבודה המותר של דוד הקיטור או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור שבין הקולט ומקור אספקה אחר, יצוייד בכל אלה: 1) שסתום מצמצם נאות או התקן אוטומטי נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם); (2) שסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר פליטת קיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר או התקן נאות שיפסיק אוטומטית את אספקת הקיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר; (3) מד-לחץ-קיטור מדוייק המציין את לחץ הקיטור בקולט; (4) שסתום מפסיק נאות; (5) לוח שעליו מספר מבחין שניתן לראותו בנקל, זולת אם משתמשים בקולט קיטור אחד בלבד. (ב) שסתום הבטיחות והמד-לחץ ייקבעו בקולט הקיטור או בצינור ההספקה שבין הקולט ובין השסתום המצמצם. (ג) מערכת קולטי קיטור (1) לענין הוראות פסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (א), אם היא חלק ממכונה אחת בלבד;שמספקים להם קיטור דרך צינור יחיד והשסתום המצמצם קבוע בצינור היחיד האמור, יכול שיראו אותה כקולט אחד (2) לענין הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א), אם המדובר במערכת אחרת.

אילו התקני בטיחות יש חובה לחבר לקולט קיטור?

סעיף 114 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי בקולט אויר ייעשו כל אלה: (1) יצוייד בשסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר את פליטת האויר מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר; (2) יצוייד במד-לחץ מדוייק המציין את לחץ האויר בקולט; (3) יצוייד בהתקן נאות לניקוז נוזלים, זולת אם הוא קולט אויר כמוגדר בפסקאות (3) או (4) של ההגדרה בסעיף 1; (4) יצוייד בכוות-אש או בכוות-יד נאותות, או באמצעי נאות אחר, המאפשרים ניקוי יסודי של פנים הקולט; (5) יסומן עליו לחץ העבודה המותר באופן שניתן לראותו ברורות; 6) היה הקולט מחובר למדחס, יהיה בנוי באופן שיעמוד בבטיחות בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג במדחס או ייקבע עליו שסתום מצמצם נאות או התקן נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם); (7) היו בשימוש במפעל יותר מקולט אויר אחד, ישא סימן מבחין שניתן לראותו בנקל.

אילו התקני בטיחות יש לחבר לקולט אויר?

בהתאם לסעיף 120 לפקודת הבטיחות בעבודה כל דלת העשויה לשמש מימלט מדליקה או הנותנת גישה למימלט מדליקה, למעט דלת שבשימוש רגיל, תסומן עליה במובחן ובמובלט הודעה על כך, באותיות אדומות בגודל מתאים; "דלת", לענין זה – לרבות חלון או מוצא אחר.

כיצד יש לסמן דלת ממלטים?

כן. סעיף 121 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי כל דבר הנמצא בחדר שבו עובדים בני אדם יסודר וימוקם באופן שיהא לכל העובדים בחדר מעבר חפשי אל מימלט מדליקה.

האם יש חובה להנגיש את הגישה לדלת הממלטים?

סעיף 122 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי ככל ונמצא אדם במפעל או במקום עבודה אף שאינו מפעל, או קיים יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם, לא ייסגרו הדלתות המפורטות להלן באופן שימנע פתיחתן בקלות מבפנים אלא אם יש באותו מקום אפשרות אחרת לצאת בנוחות: (1) דלתות החדר שבו נמצא האדם; (2) דלתות המפעל; (3) דלתות המשמשות לעובדים במפעל מוצא מבנין או מגידרה שבהם נמצא המפעל.

האם מותר לנעול דלתות במקום העבודה בזמן העבודה?

סעיף 123 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי דלתות אלה ייפתחו החוצה אם אינן דלתות הזזה: (1) בכל מפעל – הדלתות מחדר שבו עובדים יותר מעשרה בני אדם אל חדר מדרגות או פרוזדור; (2) במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל אחרי ז' בשבט תש"ז (28 בינואר 1947) – גם כל הדלתות האחרות המשמשות לעובדים במפעל מוצא ממנו; (3) במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל לפני ח' בשבט תש"ז (29 בינואר 1947) ועובדים בו יותר מעשרה בני אדם בבנין אחד מעל לקומת הקרקע – גם כל דלת שלרגלי חדר מדרגות המשמשת מוצא מהבנין ואינה פתוחה תמיד.

לאיזה כיוון צריכות להיפתת דלתות המפעל?

סעיף 2 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי בדרך כלל מפעל הוא חצרים שבהם או בגידרתם או מסביב להם עובדים בני אדם בעבודת כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:
(1) פעולת המפעל היא דרך משלח-יד או לשם השתכרות; (2) אם מועסקים שם עובדים שכירים – יש למעסיקם זכות גישה או זכות שליטה.

מה ייחשב למפעל לפי הגדרת הפקודה?

סעיף 6 לפקודת הבטיחות בעבודה מחריג איזורים מסוימים מהמפעל לצורך תחולת הפקודה עליהם וקובע כי מקום הנמצא בגידרתו של מפעל או מסביב לו ומשמש רק למטרה שאינה לצרכי התהליכים המבוצעים במפעל, לא יראוהו כחלק מן המפעל לעניני פקודה זו, אבל אם מבחינה אחרת היה המקום בגדר מפעל יראוהו כמפעל נפרד.

האם הוראות הפקודה חלות על כל המפעל?

סעיף 9 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי אין חצרים השייכים למדינה או לרשות מקומית או התפושים על ידיהן יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהפעולה בהם אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות, וכי אין בניה ובניה הנדסית המבוצעות על ידי המדינה או רשות מקומית או בשבילן יוצאות מתחולת הפקודה משום כך בלבד שהפעולה בהן אינה דרך משלח-יד או לשם השתכרות

לפי סעיף 2 לפקודה, כדי להיקרא מפעל, הרי שפעולת המפעל צריכה להיות דרך משלח-יד או לשם השתכרות. מה לגבי עבודות המבוצעות בחצרות שבידי רשות מקומית או המדינה או עבודות המבוצעות על ידיהן? האם גם עליהם תחול הפקודה?

הוראות פקודת הבטיחות בעבודה חלות רק על מפעלים כפי שהוגדרו בפקודה, אלא אם יש בה הוראה מפורשת אחרת לענין זה, אולם הן יחולו על כל המפעלים כאמור אם אין כוונה אחרת משתמעת.

על מי חלות הוראות הפקודה?

סעיף 16 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי  מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחיות או ממטרד. סעיף 17 מפרט וקובע כי יום יום יסולקו בשיטה נאותה לכלוך ואשפה שנצטברו על הרצפות והשולחנות של חדרי עבודה ובחדרי המדרגות ובמסדרונות, וכי לפחות אחת לשבוע תנוקה הרצפה בכל חדר עבודה בשטיפה, או – אם יעיל וראוי הדבר – בטאטוא או בשיטה אחרת.

מה קובעת הפקודה לענין חובת ניקיון במפעל?

אכן. סעיף 18 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי קירות ותקרות המפעל יוחזקו כלהלן: (1) אם פניהם חלקים ובלתי חדירים, יש לנקותם אחת לארבעה חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר; (2) אם מחזיקים אותם צבועים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר, ויש לחזור ולצבעם אחת לשבע שנים לפחות; (3) קירות ותקרות אחרים יהיו מסויידים, ויש לחזור ולסיידם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות. יש לשים לב כי בהתאם לסעיף 18(ג) הרי שהוראות האמורות לא יחולו על מפעל שבו עובדים פחות מעשרה בני-אדם ואין משתמשים בכוח מיכאני, אלא אם המפקח האזורי דרש זאת.

האם יש חובות ספציפיות לתחזוקת המפעל?

כן, לפי סעיף 20 לפקודת הבטיחות בעבודה, נראה למפקח אזורי שבמפעל פלוני או בחלק ממנו אין החזקתו במצב נקי מצריכה קיומן של הוראות סימן זה, או שמפאת נסיבות מיוחדות אין ההוראות האמורות מתאימות או מספיקות להחזקתו במצב נקי, רשאי הוא, אם ראה למתאים, להורות בתעודה שההוראות לא יחולו על אותו מפעל או חלק ממנו, או שיחולו בשינויים שנקבעו בתעודה האמורה

האם יש חריגים לחובת הניקיון?

כן. סעיף 21 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי מפעל, שעה שנעשית בו עבודה, לא תהיה בו צפיפות במידה העלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של העובדים בו. לעניין הצפיפות, הרי שסעיף 22 לפקודה קובע כי יראו שיש במפעל צפיפות במידה האמורה בסעיף 21 אם מספר העובדים בזמן אחד בחדר עבודה הוא כדי כך שנפח החלל העולה לכל עובד באותו חדר הוא פחות מאחד עשר מטרים מעוקבים ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל"ד-1974 – מאחד עשר וחצי מטרים מעוקבים. עם זאת, ככל שנוכח המפקח הראשי כי מנסיבות מיוחדות שבהם מתנהלת העבודה בחדר עבודה אין זה מתאים או נחוץ להחיל על אותו חדר את הוראת סעיף 22, רשאי הוא בתעודה לפטור אותו חדר ממנה בתנאים שיפורשו בתעודה האמורה. לפי סעיף 25, בחישוב נפח החלל לענין סימן זה לא יבוא בחשבון החלל שהוא יותר מ-4.25 מטרים מעל הרצפה ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל"ד-1974 – משלושה מטרים מעל הרצפה. ואם בחדר יש יציע יראו את היציע כאילו הוא חדר לחוד.

האם קיימת הגבלה של מספר עובדים בו זמנית במפעל ביחס לגודלו?

כן. סעיף 27 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, אוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים תוך כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל

האם קיימת חובה לאוורר את המפעל?

אכן. סעיף 28 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני אדם עובדים בו.

האם קיימות דרישות מסוימות לעניין התאורה במפעל?

לעניין עבודה בעמידה או תוך כדי תזוזה דרישה לשמירה על טמפטורה ספציפית אך סעיף 30 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים מידת חום סבירה בכל חדר עבודה, אך אין להשתמש בשיטה הגורמת לפליטת אדים לתוך האויר בחדר, שיש בהם לפי מהותם וכמותם לגרום פגיעה לעובדים בחדר או להטרידם. לעומת זאת, בכל הנוגע לעבודה בישיבה, סעיף 31 קובע כי בחדר עבודה שבו העבודה בחלק ניכר נעשית בישיבה ואינה דורשת מאמץ גופני ממשי, לא יראו מידת חום של פחות מ-16 מעלות צלסיוס, לאחר השעה הראשונה, כמידת חום סבירה כל זמן שעובדים, ולפי דרישת המפקח האזורי יותקן ויקויים בו מדחום במצב מתאים.

האםם קיימת טמפרטורה מקסימאלית מותרת ברחבי חדרי העבודה במפעל?

כן. סעיף 34 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי יש להתקין נוחויות מספיקות ונאותות בשביל העובדים במפעל, לקיימן ולהחזיקן במצב נקי ולנקוט אמצעים יעילים לתאורתן. בנוסף, אם במפעל עובדים או עתידים לעבוד גברים ונשים יותקנו נוחויות נפרדות לכל מין, זולת אם עובדים בו רק בני משפחה אחת הגרים שם.

האם יש חובה להתקין חדרי נוחיות במפעל?

כן. בסעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה מפורטות הנחיות מפורטות לעניין החלקים במפעל שדורשים גידור וביניהם: (1) במנועים חשמליים, בגנרטורים חשמליים ובממירים סיבוביים – כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם במישרין; (2) בכל מניע ראשי, חוץ ממניעים ראשיים כאמור בפסקה (1) – בכל חלק נע שלו וכל גלגל תנופה המחובר אליו במישרין, בין שהמניע הראשי או גלגל התנופה נמצאים בבית מכונות ובין אם לאו; (3) בממסרת – בכל חלק שלה; (4) במכונות שאינן מניע ראשי או ממסרת – כל חלק מסוכן שבהן; (5) במחרטה – כל חלק של מוט-גלם הבולט מעבר לראש המחרטה; (6) בגלגל מים או בטורבינה המונעת במים – התעלה העליונה והתעלה התחתונה; (7) בכל מנוע, מיתקן או ציוד אחר האמורים בפסקאות (1) עד (6) שהם מוצרי המפעל, בין שהם מיועדים לשיווק ובין שהם מיועדים לשימוש במפעל, כשהם מופעלים לשם התאמה, הרצה, ניסוי או הצגה – כל חלק שלהם הטעון גידור בהתאם לפסקאות (1) עד (6), לפי הענין; זולת אם הוא חלק מן האמורים בפסקאות (1), (3), (4), (5) או (7) והוא הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח. לעניין סעיף קטן (4), סעיף 39 קובע כי חלק מסוכן במכונות שמחמת מהות הפעולה אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתמלאו דרישות סעיף 37 אם הותקן התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו חלק.

האם קיימים חלקים במפעל המחייבים גידור מסביבם?

כן. סעיף 41 קובע את ההוראות הבאות לעניין ממסרת: (א) בכל חדר או מקום שנעשית בהם עבודה יש לספק ולקיים התקנים יעילים שבהם אפשר לנתק מיד את הכוח מן הממסרת שבחדר או במקום; (ב) יש לספק ולקיים מכשיר עיתוק נאות או התקן מיכאני יעיל אחר ולהשתמש בו כדי להעביר רצועת הנע בין גלגלונים שהם חלק מממסרת מהדוק לרפוי או להיפך, והוא יהיה עשוי, מושם ומקויים באופן המונע את רצועת ההנע מלזחול בחזרה אל הגלגלון ההדוק; (ג) רצועת הנע, כשאין משתמשים בה, לא תהא נחה או נעה על גל סובב שהוא ממסרת. יש לציין כי סעיף 42 יכול להקנות פטור מביצוע הוראות סעיף 41 וזאת במידה ושוכנע השר שבגלל נסיבות מיוחדות אין צורך, או אין זה מעשי, למלא דרישה מדרישות סעיף 41, רשאי הוא להורות שאותה דרישה לא תחול באותן נסיבות.

האם יש הוראות בטיחות מיוחדות בקשר להפעלת ממסרת?

 כן. בהתאם לסעיף 43 לפקודת הבטיחות בעבודה, השר רשאי להתקין, לענין מכונה פלונית או תהליך פלוני שמכונה משמשת לו, תקנות הדורשות לגדר חמרים או חפצים שהם מסוכנים שעה שהם בתנועה במכונה.

האם קיימות הוראות בטיחות ספציפיות שימוש בחומרים או בחפצים מסוכנים?

סעיף 45 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני (1) כל בורג הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוש, גלגל או סבבת שיניים יהיו משוקעים, מסוככים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה; (2) כל תשלובת של גלגלי שיניים או של גלגלי חיכוך, שאינה דורשת כיוונון תדיר שעה שהיא בתנועה, תהא מסוככת מכל צד, זולת אם הוצבה כך שיש בה אותה מידה של בטיחות כאילו היתה מסוככת מכל צד. מכונה שאינה עומדת בדרישות האמורות הינה אסורה למכירה וזאת בהתאם ללשון סעיף 46 שקובע שמכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני ואינה ממלאה אחרי דרישות סעיף 45, לא ימכרנה אדם ולא ישכירנה לשימוש במפעל בישראל ובחזקת סוכן של מוכר או משכיר לא יגרום ולא יביא אדם למכירתה או להשכרתה לשימוש במפעל בישראל. עם זאת, סעיף 48 קובע כי הוראות אלה לא יחולו על מכונה שהוחל בבנייתה לפני 29 בינואר 1946.

מהן ההוראות לעניין הפעלת מכונות בכח מכאני?

סעיף 49 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי-פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו (1) בחדר עבודה יותקנו ויקויימו מעברים נאותים; (2) המעברים בחדרי העבודה ויתר המעברים והמדרגות בבנין יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים; (3) המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.

מהם אמצעי גישה בטוחים בהתאם להוראות הפקודה?

סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי ככל שהיה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ואין המקום מאפשר אחיזת רגל בטוחה, ולפי הצורך – אחיזת יד בטוחה, יותקנו – ככל שהדבר מעשי במידה סבירה – אמצעים לבטיחותו על ידי גידור או באופן אחר.

כיצד ניתן להגן על עובדים מפני נפילה?

הוראות סעיף 51 לפקודת הבטיחות בעבודה קובעות את הדברים כדלקמן: (א) כל מכל קבוע, בור, עוקה או מבנה ששפתם נמצאת פחות ממטר אחד מעל לקרקע או לדוכן הסמוכים אליהם והם מכילים נוזל כוֹוה מאכּל או ארסי, יכוסו לבטח או יגודרו לבטח לפחות עד אותו גובה; ואם מחמת מהות הפעולה אין זה מעשי לעשות כן, ייעשה כל האפשר מבחינה מעשית, על ידי כיסוי או גידור או אמצעי אחר, כדי למנוע נפילת אדם לתוך המכל, הבור, העוקה או המבנה. (ב) המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף זה כל מכל, בור, עוקה או מבנה אם שוכנע שלגביהם דרישות אלה אינן נחוצות או אינן מתאימות.

כיצד ניתן להגן על עובד מפני מיכלים המכילים חומרים מסוכנים?

הוראות סעיף 53 לפקודת הבטיחות בעבודה קובעות כי בקשר למכונת טוויה בעלת מרכב אוטומטי יש לנקוט כל אמצעי מעשי, על ידי הוראות לאדם האחראי על המכונה ובאופן אחר, כדי להבטיח ששום עובד לא יימצא במרחב שבין החלק החוצה-ושב של המכונה לבין חלק קבוע של המכונה אשר אליו נע החלק החוצה בדרכו פנימה, אלא אם נעצרה המכונה כשהחלק החוצה נמצא במהלך החוצה.

מהן ההוראות לעניין הפעלת מכונות טוויה?

אכן. סעיף 55 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע את ההוראות כדלקמן: (א) למדרגות שהן בבנין או משמשות ליציאה מבנין יותקן ויקויים מעקה של ממש למשען יד. (ב) במדרגות שהן פתוחות לצד אחד יהיה המעקה כאמור לאותו צד; אם הן פתוחות לשני צדדיהן, או שמחמת המבנה שלהן או מצב המשטח של השלבים או מחמת נסיבות מיוחדות אחרות, עלולות הן במיוחד לגרום לתאונות, יותקן להן ויקויים מעקה כאמור לשני צדדיהן. (ג) צד פתוח של מדרגות יוגן גם על ידי שיותקן ויקויים פס תחתון או אמצעי יעיל אחר.

האם ישנה חובה להתקנת מעקות למדרגות?

כן. סעיף 56 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי כל פתח שברצפה יגודר לבטח; הוראה זו לא תחול במידה שמחמת מהות הפעולה אין הגידור מעשי.

האם ישנה חובה לגדר פתחים ברצפה?

מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי סימן זה.

איך צריכה להיות בנויה מעלית לפי הוראות הפקודה?

בהתאם לסעיף 59א לפקודת הבטיחות בעבודה, מעלית חדשה תוכנס לשימוש רק אחרי שנוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה.

מתי אפשר להתחיל לעשות שימוש במעלית שהותקנה?

בהתאם לסעיף 60 לפקודת הבטיחות בעבודה יש לבצע בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך על שישה חודשים.

כל כמה זמן יש לבצע בדיקה תקופתית למעלית?

סעיף 61 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי פיר מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית. סעיף 62 מוסיף וקובע כי כל שער כאמור בסעיף 61 יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער.

כיצד יש להגן על פיר של מעלית?

כן. סעיף 64 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס.

האם קיימת חובה לסמן עומס מקסימאלי בו יכולה לשאת מעלית?

לפי סעיף 65 לפקודת הבטיחות בעבודה על מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יחולו דרישות נוספות אלה: (1) התקנים אוטומטיים יעילים יותקנו ויקויימו כדי למנוע שהתא יעבור את היעד; (2) כל תא יצוייד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער; (3) אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שכל כבל ואבזריו יהיה בכוחם לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, והתקנים יעילים יותקנו ויקויימו להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפסקה זו, "כבלים" – לרבות שרשרות.

האם יש הבדל בין מעלית משא לבין מעלית לנשיאת בני אדם?

סעיף 66 לפקודת הבטיחות בעבודה מגדיר כי מעלית ישנה היא מעלית שהוחל בבנייתה או בבנייתה מחדש לפני כ"ז בשבט תש"ו (29 בינואר 1946). (1) אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור בסעיף 62, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 62 ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד; (2) אם היא מעלית לבני אדם ואין דרך מעשית סבירה להתקין לה התקנים כאמור בסעיף 65(2), יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 65(2) ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה או ריק; תחולתו של סעיף זה היא עד יום ט' בתמוז תשמ"ב (30 ביוני 1982).

מהי "מעלית ישנה" ומהן ההוראות להפעלתה?

בהתאם לסעיף 68 לפקודת הבטיחות בעבודה על מעלית שאינה מופעלת בכוח מיכאני לא יחולו הוראות סעיפים 62, 65 ו-66, וכל שער שהותקן לפי סעיף 61 יוחזק סגור ומהודק, זולת כשהתא בתנוחה ליד השער, ובסעיף 60(א) במקום "ששה חדשים" קרי "שנים עשר חדשים". (1) אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור בסעיף 62, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 62 ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד;

מהן ההוראות בקשר עם מעליות שאינן מופעלות בכח מכאני?

בהתאם לסעיף 69 לפקודת הבטיחות בעבודה, פתח שבקיר, המשמש להעלאה או להורדה של טובין או חמרים, בין בכוח מיכאני ובין באופן אחר, יגודר לבטח ויצוייד במאחזים משני צדיו; הגידור יוחזק במקומו, חוץ משעה שמעלים או מורידים טובין או חמרים, ויקויים כראוי.

האם ישנה חובה לגדר פתח בקיר המשמש להעברת טובין?

ההגדרה של סעיף 70א לפקודת הבטיחות בעבודה ל"דרגנוע"- מדרגות ממונעות במערכת סגורה, המיועדות להעלאה או להורדה של בני אדם

מהו דרגנוע?

ההגדרה של סעיף 70א לפקודת הבטיחות בעבודה ל"עומס עבודה בטוח" – עומס העבודה המרבי שנקבע בהוראות היצרן, או עומס עבודה מרבי שקבע השר בתקנות;

מהי ההגדרה ל"עומס עבודה בטוח"?

ההגדרה של סעיף 70א לפקודת הבטיחות בעבודה ל"שינוי מהותי" – שינוי במבנה הדרגנוע או במערכת הפיקוד שלו, לרבות הוספה או תיקון של חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו, שכתוצאה ממנו יש סטיה מהתכנון המקורי;

מהי ההגדרה ל"שינוי מהותי"?

ההגדרה של סעיף 70א לפקודת הבטיחות בעבודה ל"תיקון מהותי", לענין חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו – שיפוץ או החלפה של החלק בדרך של השבחה או החלפה של חלקים בלויים או פגומים לרבות ריתוך החלק, ולמעט החלפת חלק בלוי או פגום בחלק זהה חדש;

מהי ההגדרה ל"תיקון מהותי?

ההגדרה של סעיף 70א לפקודת הבטיחות בעבודה ל"תקן" – תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953, ובהעדר תקן כאמור, תקן אירופי EN 115 או תקן בין-לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות ושהופקד לעיון במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954.

מהי ההגדרה ל"תקן"?

ראשית, סעיף 70ב לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי דרגנוע חייב לעמוד בדרישות התקן. שנית, סעיף 70ג קובע כי לא יופעל דרגנוע לראשונה אלא אם כן בודק מוסמך אישר את הפעלתו לאחר שבדק את הדרגנוע בדיקה יסודית, ומסר תסקיר לפי הוראות סעיף 119א, שבו מפורש עומס העבודה הבטוח של הדרגנוע. שלישית, סעיף 70ד קובע כי יש לבצע בדיקות תקופתיות יסודיות אחת לשנים עשר חודשים באמצעות בודק מוסמך ובדיקה דומה גם יש לבצע לאחר תיקון או שינוי מהותי (70ה),

מהן הדרישות לעניין בניית והפעלת דרגנוע?

כן. הוראות סעיף 70ו לפקודת הבטיחות בעבודה קובעות כי בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע תווית בדבר הבדיקה ומועדה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה.

האם קיימת חובה להצמיד תווית על דרגנוע בדבר הבדיקות המבוצעות בקשר עם הדרגנוע?

סעיף 71 לפקודת הבטיחות בעבודה מגדיר  "אבזר הרמה" וקובע שהמדובר בהתקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבול להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה

מהו אביזר הרמה?

הוראות סעיף 73 (א) לפקודת הבטיחות בעבודה קובעות כדלקמן: במחסן שבו מחזיקים את השרשרת, החבלים או אבזרי ההרמה ובמקומות בולטים שבמפעל יוצג לוח בו רשום עומס העבודה הבטוח של כל סוג ומידה של שרשרת, חבל או אבזר הרמה שבשימוש, ולגבי מענב רב-ענפי – לוח עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים. (ב) אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה שאין לגביהם רישום בלוח כאמור בסעיף קטן (א). (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אבזרי הרמה שעומסי העבודה הבטוחים שלהם, כאמור, מסומנים עליהם באופן ברור. סעיף 74 קובע בבירור כי אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור בסעיף 73.

האם חובה להציג פרטים אודות עומס העבודה הבטוח לצד שרשרת, חבל, אביזר הרמה, מענף רב-ענפי?

כן. בהתאם להוראות סעיף 75 לפקודת הבטיחות בעבודה כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע.

האם יש צורך לערוך בדיקות תקופתיות לשרשרות, החבלים ואביזרי ההרמה שנמצאים בשימוש?

כן. בהתאם לסעיף 76 לפקודת הבטיחות בעבודה השרשרות ואבזרי ההרמה, חוץ ממענבי-חבל, ירופו לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, ובשרשרת או מענב שרשרת העשויים ממוט שקטרו 1.25 סנטימטר או פחות מזה, ובשרשרת המשמשת בקשר למתכת מותכת או סיגים מותכים – אחת לששה חדשים; ואולם שרשרת או אבזר הרמה שאינם בשימוש רגיל ירופו רק כאשר הדבר נחוץ. יש לשים לב כי אין הוראות סעיף זה חלות על שרשרות ואבזרי הרמה מסוג או מהגדר שהמפקח הראשי פטר אותם, בתעודה שפורסמה ברשומות, משום שאין הם יכולים להיות נתונים לטיפול בחום בלי חשש נזק בגלל המבנה והחומר שלהם, או משום שכבר ניתנו לטיפול מסויים בחום שאיננו ריפוי ושאושר על ידיו.

האם קיימת חובה לרפות שרשרות ואביזרים?

בהתאם לסעיף 79 לפקודת הבטיחות בעבודה, ההגדרה  ל"מכונת הרמה" היא התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת-רגל, התקן משיכה, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי;

מהי מכונת הרמה?

בהתאם לסעיף 81 לפקודת הבטיחות בעבודה מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך.

כל כמה זמן יש לבצע בדיקה תקופתית למכונת הרמה?

כן. סעיף 84 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי על מכונת הרמה יסומנו ברורות עומסי העבודה הבטוחים שלה, אולם עגורן זרוע הבנוי באופן שעומס העבודה הבטוח יכול להשתנות על ידי הגבהת הזרוע או הנמכתה, יחובר אליו מחון אוטומטי של עומסי עבודה בטוחים או לוח בו רשומים עומסי העבודה הבטוחים לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען. סעיף 86 מוסיף וקובע כי מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל התסקיר, המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

האם קיימת חובה לסמן עומס עבודה בטוח לצד מכונת הרמה?

מותר אך קיימות הגבלות כפי שמפורט בסעיף 87 לפקודת הבטיחות בעבודה שמסביר כי במידה והיה אדם עובד או עסוק במסילה של עגורן עילי נע, או בסמוך למסילה כאמור, במקום שבו הוא עלול להיפגע על ידי העגורן, יינקטו אמצעים יעילים כדי להבטיח שהעגורן לא ייכנס לתחום של ששה מטרים מאותו מקום.

האם מותר לעבוד בסמוך למסילת עילי נע?

סעיף 88 לפקודת הבטיחות בעבודה מגדיר "מקום מוקף" כחדר, תא, מכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף כיוצא באלה.

"מהו מקום מוקף" לפי הפקודה?

סעיף 90 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כוות-אש תותקן למקום מוקף שאין דרך נאותה אחרת ליציאה ממנו; כוות-אש מלבנית או סגלגלה לא תפחת מארבעים וששה סנטימטרים באורך וארבעים ואחד סנטימטרים ברוחב, וכוות-אש עגולה – מארבעים וששה סנטימטרים בקוטר, ובמכלית או בציוד נע אחר – מארבעים ואחד סנטימטרים באורך ושלושים וששה סנטימטרים ברוחב, ואם הכווה עגולה – מארבעים ואחד סנטימטרים בקוטר.

מהן דרישות הבטיחות לעבודה בגובה במקום מוקף?

סעיף 91 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע כי לא ייכנס אדם למקום מוקף לכל מטרה שהיא אלא אם נתמלאה אחת מדרישות אלה: (1) האדם הנכנס לבוש מכשיר נשימה מתאים; (2) ננקטו כל האמצעים המעשיים לסלק אדים העלולים להיות שם ולמנוע חדירת אדים, וכל עוד לא הראה מבחן נאות שאין במקום אדים מסוכנים יהיה האדם הנכנס חגור חגורה שאליה מחובר לבטח חבל שקצהו החפשי מוחזק בידי אדם בחוץ.

מהן דרישות הבטיחות לכניסה למקום מוקף?

סעיף 92 לפקודת הבטיחות בעבודה קובע את הדברים כדלקמן: (א) מכשיר נשימה, מכשיר הנשמה, חבלים וחגורות נאותים יוכנו ויקויימו באופן שהגישה אליהם תהיה נוחה ויבוקרו לעתים מזומנות, ו-(ב) מספר מספיק מקרב העובדים יודרכו ויאומנו בשימוש במכשירים האמורים ובשיטת ההנשמה.

מהן דרישות הבטיחות לעניין ציוד לנשימה והנשמה?

Construction

 Law

     בניה. תשתיות. קבלנים. עורכי דין. 

 

© 2018-2020 by Harpaz, Oren, Adler & Co        Disclaimer

 

   |  לייעוץ משפטי בתחומי בניה, קבלנות, פרויקטים ותשתיות, צרו עימנו קשר ונשמח לסייע